תנו רבנן: מעשה בגוי אחד ויהודי שהיו מהלכין בדרך. אמר אותו הגוי ליהודי: "דתי טובה מדתך."

אמר לו היהודי: "לא כי, אלא דתי טובה מדתך, שנאמר: 'ומי גוי גדול, אשר לו חוקים ומשפטים... ככל התורה הזאת'." ‏[דברים ד, ח]

אמר לו הגוי: "נשאל ואם יאמרו, דתי טובה מדתך, אטול ממונך; ואם יאמרו, דתך טובה מדתי, תטול ממוני"

אמר לו היהודי: "מקבל אני עלי את הדבר."

הלכו שניהם. נזדמן להם שטן בדמות זקן. שאלו אותו.

אמר להם: "דת הגוי טובה."

הוסיפו והלכו. נזדמן להם אותו שטן בדמות בחור. שאלו אותו.

אמר להם: "דת הגוי טובה."

הוסיפו והלכו. נצטייר אותו שטן בדמות זקן אחר, שאלו אותו.

אמר להם: "דת הגוי טובה."

נטל הגוי ממון הישראלי. ‏והלך אותו הישראלי בפחי נפש ולן בחורבה אחת. כיוון שעבר שליש הלילה, שמע שדים מספרים זה לזה; אמרו שניים לאחד: "היכן היית היום?"

אמר להם: "מצאתי יהודי וארמי וצחקתי בהם והעדתי לגוי על שקר."

אמרו לשני: "ואתה איכן היית?"

אמר להם: "אני הייתי עוצר בתו של קיסר מלִילֵד, והיתה שבעה ימים מצעקת בחוליה; ואילו נטלו מִיֶּרֶקֵי אילן שעל גבי בית-הכסא שלהם וסחטו על חוטמה, היתה יולדת מיד."

אמר לשלישי: "ואתה היכן היית?"

אמר להם: "אני הייתי סותם מעיין שלמדינה פלונית; ואילו נטלו שור שחור ושחטו אותו על המים, היה מתרפא."

מיד שמר אותו היהודי הדבר בלבו. והשכים בבוקר למדינת הקיסר, ומצא בתו מקשה לילד. אמר להם: "טלו מירקי האילן שעל גבי בית-הכסא וסחטו בחוטמה."

נטלו וסחטו בחוטמה; מיד ילדה. מיד נתן לו המלך ממון גדול, לפי שאין לו וַלד אלא היא.

חזר והלך אל המדינה, שמימיה סתומים ואמר להם: "טלו שור שחור ושחטו על המים, והמים יוצאים."

נטלו ושחטו ויצאו המים. ונתנו לו בני המדינה ממון גדול.

למחר מצאו אותו הגוי, שנטל ממונו ותמה עליו. אמר לו: "‏והלא כבר נטלתי כל ממונך. מנין לך זה העושר?"

סיפר לו כל המעשה.

אמר: "אף אני אלך ואשאל מהם מאותה חורבה."

הלך ולן בחורבה. ובאו אותם שלושה שדים והרגוהו. שנאמר: 'צדיק מצרה נחלץ ויבוא רשע תחתיו'. [משלי יא, ח]

(ה, קנו-קנז). גסטר, סי' כט; מד' הגדול, בראשית, 222. ב"י ב, 201-199, 319-317, 353, 361, 367-366. (= סי' 159).