מעשה באדם אחה שהיה רשע כל ימיו. ובשעת פטירתו אמרו לו אנשי ביתו: "מדוע לא טעמת כלום?"

אמר להם: "אם תתנו לי ביצה מגולגלת, אני אוכל."

וקודם שאכלה, בא עני אחד על פתחו ואמר לאנשי הבית: "תנו לי צדקה!"

אמר החולה לקרוביו: "תנו לו הביצה!"

ויתנו הביצה לעני. ומימיו לא עשה צדקה אלא זאת הביצה בלבד.

לאחר שלושה ימים מת החולה. ויקברו אותו בניו. ויהי לימים, פגע הנפטר את בנו. ענה הבן ואמר לו: "אבי, היאך אתה בעולם שהלכת בו?"

אמר לו אביו: "היה רגיל לעשות צדקה ותירש חיי העולם הבא! לפי שמימי לא עשיתי צדקה אלא אותה ביצה שנתתי לעני בלבד; וכשנפטרתי מן העולם, הכריעה לי אותה ביצה על כל עוונותי, וזכיתי לגן עדן."

ועליו נאמר: למעבד טיבותא לעולם אל תימנע!

(ה, קלד). חיבור מעשיות, 30; ספר המעשיות (בגדד), סי' יז, 15. גסטר, סי' שצז. ב"י ב, 186, 251, 366. (סי' 1331). – צפונות, קצא ("עביד טיבותא לעולם").