מעשה באדם אחד שהיה הולך בדרך בסחורה. ראהו אדם אכסנאי, אמר לו: "רבי ומורי, אם רצונך אבוא עמך."

אמר לו: "בוא עמי בשלום."

הלך עמו. כשהיו הולכים בדרך, פגעו באדם אחד שהיה סומא בשתי עיניו והיה יושב קרוב לעיר. מיד הוציא האחד סלע ונתן לו. אמר לאכסנאי שהיה הולך עמו: "תן לו גם אתה, כמו שנתתי אני."

אמר לו: "איני נותן לו כלום, שאיני מכירו כמו שאתה מכיר אותו ולפיכך נתת לו, ויפה עשית."

ואמר לו: "אם אתה רוצה לתת לו, הרשות בידך."

הניחוהו לאותו סומא, והם הלכו לדרכם. כשהיו הולכים בדרך, פגעו במלאך המוות. אמר להם: "להיכן אתם הולכים?"

אמרו לו: "לסחורה."

והם לא ידעו, שהוא מלאך המוות. מיד כשנגלה עליהם ואמר: "אני מלאך המוות" והם נפלו על פניהם.

ואמר מלאך המוות לזה שנתן צדקה: "אתה נפדה ממוות!"

וקרא עליו הפסוק הזה: 'והלך לפניך צדקך כבוד יי יאספך' [ישעהו נח, ח].

אמר לו: "הואיל והקדמת לעשות צדקה מממונך כדרכך, מכאן ואילך תחיה חמישים שנה."

ואחר כן אמר לחברו: "כבר סופך בידי והגיע יום מיתתך."

מיד ענה ואמר לו: "אני וחברי באנו יחד, והוא חוזר לביתו ואני אמות בכאן?"

אמר לו: "הן זה קדם ועשה צדקה משלו."

אמר לו: "אם כן, הניחה לי ואלך ואעשה צדקה."

אמר לו: "שוטה שבעולם, ראית אדם מפרש בים בספינה – אם לא תיקן אותה מן הארץ, מה עושה בפלגים ובתהומות, כשבאים עליה גלי הים? כי מי שלא תיקן עצמו בחייו, מה יעשה במיתתו? ועכשיו מה שעשית עשוי, מכאן ואילך אין לך כלום, שהגיע זמנך למות."

אמר לו: "אם כן, המתן לי, עד שאלך לספר בשבחו של הקדוש ברוך הוא."

אמר לו: "ומאחר שאתה מבקש לספר בשבחו של הקדוש ברוך הוא, תיווספנה שנותיך ולקיים מה שנאמר: 'והלך לפניך צדקך'.

חברו לא עשה צדקה אלא לסומא אחד וניתוֹספו לו כמה שנים; העושה צדקה בכל יום ובכל שעה – על אחת כמה וכמה! לקיים מה שנאמר: 'והלך לפניך צדקך'.

(ה, קלג). חיבור מעשיות, 7-6; מעיל צדקה, סי' תעח, 21; בית המדרש, ו, 135-134; אוצר מדרשים, ב, 345-344; ס' המעשיות (בגדד), סי' ב, 6-5; עושה פלא, א, 32-31, גסטר, סי' שפז. ב"י ב, 175-173, 350, 366. (=סי' 132). – צפונות, קצ ("שני חברים")