|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||
|
שם הסיפור |
מעשה באשה יראת יי |
|
טקסט |
מעשה בסוחר אחד, שהיה בים, והיה סוער הים והולך למאד עד סכנת מוות. אז עמד הסוחר בתפילה, שיינצל בזכות אשתו הצנועה. והיה שם גוי עובד עבודה זרה ותמה על הסוחר, שהתפלל עבור זכות אשתו, והשיבו שבאמת ראוי להפליג בשבחה. ואמר זה הגוי: אני אלך ואפתנה. ואיזה אות אתה מבקש ממני? והשיב, שיש לה טבעת אחת חשובה על ידה, ואם יביאנה, אז ידע, כי פיתה אותה. והסכימו, שיתן כל אחד סחורתו לזה שכנגדו שינצחו. והלך הגוי אצלה לפתותה ולא יכול להתקרב אליה כלל; וחזר ובא אצלה כמה פעמים ולא השגיחה עליו, עד ששכר את שפחתה לגנוב ממנה הטבעת, ולקח הסחורה מבעלה כפי המדובר. ובא האיש בספינה ריקנית אל ביתו. ובשמוע האשה כי בא בעלה, קישטה את עצמה ויצאה לקראתו בשמחה, בדברי ריצוי ואהבה שהיו ביניהם מקדם. ולב בעלה בל עמה ולא פנה אליה ושילחה מעל פניו בספינה שבא בה על הים. והוא שינה כסותו ולשונו והתנכר אליה, שלא תכיר אותו שהוא בעלה, ועשה עצמו כאילו הוא מנהיג הספינה. והלכה האשה בספינה כמה ימים בלי מאכל ומשתה והתחננה למנהיג, שיתן לה מעט אוכל להשיב נפשה, ואמר לה: אם תנשקי אותי אתן לך. ותמאן האשה לעשות כן. ויהי היום נזרקה הספינה ליבשה ונפרדה האשה מבעלה והלכה וביקשה אוכל ומצאה שני אילנות: אחד שהאוכל ממנו נעשה מצורע והשני האוכל ממנו מתרפא מצרעתו. ולקחה מזה האילן בתרמילה. עד שבאה לבית מלך, והמלך הוצרך לרפואה זאת והיא ריפאה אותו, ונתן לה המלך הון רב. וחזרה לבית בעלה והתרעמה עליו על אשר חשד בה. עד שחקר הדבר ונמצא ששקר ענה בה הנכרי ועשה בו שפטים. |
|
מקורות |
|
|
מלות מפתח |
סערה, ספינה, פיתוי, טבעת, צרעת, תרופה לצרעת, פרי גורם למחלה, פרי מרפא מחלה |