מעשה באדם אחד שהיה בימי דוד מלך ישראל, והיה עשיר הרבה מאד, והיי לו עבדים ושפחות ונכסים רבים, והיה לו בן יחיד. מה עשה אותו אדם? קנה סחורה הרבה ונתנה ביד בנו. נכנס אותו הבן בספינה והלך לאפריקה ועמד שם שנים הרבה. ובתוך אלו השנים מת אביו והניח קניינו לעבד אחד בעל האוצר שלו. וזה העבד התחיל לכבוש כל בני הבית בייסורים משונים עד שהניחוהו והלכו להם ונשאר יחידי עם כל אותו הממון שהניח לו אדונו והיה אוכל ושמח מתאוותו בממון.

לאחר זמן חזר אותו הבחור מכרכי הים והלך לבית אביו ומצא לאביו שנפטר לבית עולמו. התחיל ליכנס לביתו, יצא לקראתו העבד ודחפו ואמר לו: "מה לך בביתי, בן בליעל!"

מה עשה הבחור? נטל המקל והתחיל להכותו על ראשו ואמר לו: "עבד, תפשת כל עמלי ועמל אבא מרי ותשמח באותו הממון!"

עשו מריבה גדולה ואין מציל ביניהם, עד שברח בן הזקן והלך לקבול על העבד אל המלך ואמר: "המלך לעולם יחיה! איש פלוני לקח כל הממון שהניח לי אבא מרי ואומר לי: 'אין אתה בן הזקן אלא אני'."

אמר המלך: "יש לך עדים?"

אמר לו: "לאו."

קרא לאותו העבד ואמר לו: "יש לך עדים?"

אמר לו: "לאו."

אמר לו המלך לעבד: "לך לשלום! אין עליך להשיב דבר."

כששמע בן הזקן כך התחיל לבכות ולצעוק לפני המלך פעם שנית ושלישית. ויצעק לפני המלך, עד שגער בו המלך ואמר לו: "אם תשנה עוד, יד אשלח בך; אם יש לך עדים – טוב, ואם לאו, מה אעשה לך?"

שמע שלמה בן המלך הדבר, קרא אותו מן הצד ואמר לו: "צעק עוד אל המלך ואם יכעס עליך, אמור לו: 'אדוני המלך, אם לא תתן לי דין, שים אותו ביד שלמה בנך!' "

נתן אותו ביד שלמה בנו שיתן לו דין. אמר שלמה לבחור: "תדע באיזה מקום קבור אביך?"

אמר לו: "לאו."

עוד קרא לאותו העבד; אמר לו: "תכיר קבר אביך?"

אמר לו: "הן."

אמר לו המלך: "לך והבא לי זרוע של אביך."

הלך וחתך זרועו של הזקן והביא לו.

אמר להם: "הקיזו דם שניכם, וכל אחד ואחד יקבל דמו בכלי שלו."

אמר לעבד: "טבול העצם בדם שלך."

וטבל ולא צוּבע.

אמר לבן הזקן: "טבול גם אתה בדם שלך."

וצוּבע העצם, והראהו לכל העם. אמר להם: "ראו זה הדם מן זה העצם יצא!"

מיד תמהו כל ישראל וחזר כל הממון לבחור וַיִרְדֶּה בעבד בעל כרחו.

לכך נאמר: 'ויחכם מכל האדם' [מלכים א' ה, יא].

(א, פח-פט). משלים של שלמה המלך (בית- המדרש ד, 146-145; (אוצר מדרשים ב,531); נ"א: חיבור מעשיות; עושה פלא א, 21-20; מעשים טובים, כב. – גסטר, סי' 391. גינצברג ו, 284 (27). – ב"י ג, 63-61 (=סי' 10). צפונות, קיב-קיג (מעשיות, ב').