סיפור נפלא ונורא ומוסר-השכל, איך ה'בעל-דבר' מתגבר ומשתדל בתחבולותיו למנוע אדם מלהתקרב לצדיק האמת.

מעשה ברב אחד, שלא היו לו בנים. אחר כך נולד לו בן אחד. ‏וגידל אותו והשיא אותו; והיה יושב בעלייה, והיה לומד ומתפלל תמיד. רק שהיה מרגיש בעצמו, שחסר לו דבר מה ואינו יודע מהו. ולא היה מרגיש טעם בלימודו ותפילתו. וסיפר לפני שני אנשים מבני הנעורים, ונתנו לו עצה שיסע לצדיק פלוני. – ואותו הבן עשה מצווה, שבא על ידה לבחינת 'מאור קטן' [מדרגה ידועה בקדושה].

והלך אותו הבן-יחיד וסיפר לאביו, שאינו מרגיש טעם בעבודתו, וחסר לו דבר ואינו יודע מהו. ובכן רוצה הוא לנסוע לאותו צדיק. והשיב לו אביו: "איך אתה רוצה לנסוע אליו? הלא אתה למדן יותר ממנו ומיוחס יותר ממנו. לא נאה לך לנסוע אליו; כלך מדרך זו!"

עד שמנע אותו מנסוע. ‏וחזר הבן ללימודו, ושוב הרגיש חסרון, כנאמר למעלה, והתייעץ שוב עם אותם האנשים; ויעצו אותו כמקודם לנסוע אל הצדיק. ושוב הלך לאביו, והטה אותו אביו ומנע אותו כנאמר למעלה. וכן היה כמה פעמים.

והבן היה מרגיש שחסר לו דבר, והיה מתגעגע מאד למלאות חסרונו ולא ידע מהו. ובא עוד אל אביו והפציר בו, עד שהוכרח אביו לנסוע עמו; כי לא רצה להניח אותו לנסוע לבדו, מחמת שהיה בן יחיד, ואמר לו אביו: "הלא תראה שאסע עמך, ואראה לך שאין בו ממש." ואסרו המרכבה ונסעו. אמר לו אביו: "בזה אנסה: אם נעבור הדרך בשלום, הוא מן השמים; ואם לאו, אינו מן השמים ונחזור."

ונסעו ובאו אצל גשר קטן. ונפל סוס אחד, והמרכבה נתהפכה, וכמעט טבעו. ואמר לו אביו: "ראה, שאין הדבר נוהג כשורה, ואין הנסיעה מן השמים." וחזרו.

וחזר הבן ללימודו, ושוב ראה החסרון שחסר לו ואינו יודע מה; וחזר והפציר באביו, והוכרח לנסוע עמו שנית. וכשנסעו, העמיד אביו הניסיון כבראשונה. ונזדמן כשהיו נוסעים, ונשברו שתי הידות של המרכבה. ואמר לו אביו: "ראה, שאין עולה בידנו לנסוע. האם זה דרך הטבע שנשתברו שתי הידות? וכמה פעמים, שנסעתי במרכבה הזאת, ולא קרה כזאת!" וחזרו.

וחזר הבן לדרכו וללימודו, ושוב הרגיש החסרון האמור.

והאנשים יעצו אותו לנסוע לאותו הצדיק. וחזר לאביו והפציר בו, והוכרח לנסוע עמו עוד. ואמר לו הבן: "לא נעמוד על ניסיון כזה, כי זה דרך הטבע, שנופל סוס לפעמים או שמשתברות הידות." ונסעו.

ובאו לפונדק ללון, ומצאו שם סוחר והתחילו לספר עמו כדרך הסוחרים, ולא גילו לו לאן הם נוסעים, כי הרב היה מתבייש בעצמו לומר שהוא נוסע לאותו הצדיק, והיו מדברים בעסקי העולם; עד שבסיבוב הדברים הגיעו לספר בצדיקים והיכן נמצאים צדיקים. וסיפר הסוחר, ששם נמצא צדיק ועוד ושם ושם. והתחילו לדבר על הצדיק שהם נוסעים אליו. השיב להם זה, בלשון תימה: "הלא קל הוא! כי אני נוסע עכשיו מאצלו, ואני הייתי שם וראיתי שהיה עובר עבירה."

ענה אביו ואמר לבנו: "השמעת, בני, מה שזה הסוחר מספר לפי תומו? והלא הוא נוסע משם!" וחזרו לביתם.

ונפטר אותו הבן. ובא בחלום לרב אביו; וראה אותו אביו, שהיה עומד בכעס גדול, ושאל אותו: "למה אתה בכעס כל כך?"

והשיב לו, שיסע לאותו הצדיק, שרצה לנסוע אליו, והוא יגיד לו על מה הוא בכעס. והקיץ ואמר, שמקרה הוא. אחר כך חלם עוד כזאת, ואמר שהוא גם כן חלום שווא; וכן עד שלוש פעמים. והבין: הלא דבר הוא – ונסע לשם, לאותו צדיק. ופגע בדרך את הסוחר, שפגע מקודם בעת שנסע עם בנו; והכיר אותו ואמר לו: "הלא אתה הוא שראיתיך באותו הפונדק?"

והשיב לו הסוחר: "בודאי ראית אותי." ופתח פיו ואמר לו: "אם תרצה, אהיה בולע אותך."

אמר לו הרב: "מה אתה מדבר?"

השיב לו: "זכוּר אתה שכשנסעת עם בנך, ובתחילה נפל סוס על הגשר. וחזרת; אחר כך נשברו הידות של המרכבה; אחר כך פגעת אותי ואמרתי לך, שהצדיק קל. ומאחר שפיטרתי את בנך, עכשיו אתה רשאי לנסוע. כי הוא היה בחינת 'מאור הקטן', ואותו הצדיק הוא בחינת 'מאור הגדול'; ואם היו מתוועדים יחד, היה בא המשיח! וכיוון שפיטרתי אותו, אתה רשאי לנסוע..."

ובתוך דבריו נעלם, ולא היה לו עם מי לדבר.

ונסע הרב אל הצדיק וצעק: "חבל, חבל! חבל על דאבדין ולא משתכחין! השם יתברך ישיב נידחינו בקרוב, אמן!"

וזה הסוחר היה הסמאל בעצמו, שנדמה לסוחר והטעה אותו; ואחר כך, כשפגע שנית את הרב הנזכר, התגרה בו הוא בעצמו על אשר שמע לעצתו, כי כן דרכו, כידוע. השם יתברך יצילנו!

(ד, רכה-רכז). סיפורי מעשיות לר' נחמן מברצלב, סי' ח. הלר, 355 (סי' 8).
מעשה מרב ובן יחיד חלק א, חלק ב, חלק ג.