מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|||
|
שם הסיפור |
מראה השכינה בליל שבועות |
טקסט |
וכך היה המעשה בהרב הצדיק, רבי לוי יצחק מברדיטשב, שבא לעיר דיקלא בעשרים בעומר ובא לשם באישון לילה ואפלה ולא היה מי שיאסוף אותו לביתו, עד שבא בורסי אחד והכניס אותו לביתו. ורצה הצדיק להתפלל תפלת ערבית ולספור ספירת העומר ולא יכול לעשות שם את הדבר, והלך לבית-המדרש אשר ברחוב זה והתפלל יחידי וספר ספירת העומר עד חצות הלילה. והבין מזה העניין דבר ירידת השכינה בגלות וצערה בעמדה בשוק של בורסים, ובכה הרבה בכיות מתוך עומק הלב על צער השכינה, ומרוב צער ובכיה נתעלף ויירדם, וראה במראה אור וזיו וזוהר גדול, והיה האור הזה מכהה גלגל חמה, בדמות אשה מקושטת בעשרים וארבעה קישוטים. וכל קישוט היה מזהיר בזיו וזוהר והדר כל כך, לא יכילהו הרעיון הגשמי. ואמרה אליו: "חזק, בני, חזק!" והיה מצטער על שאינו זוכה לראות אלא מראה אחוריים ולא זכה לקבל פני השכינה, והשיבו לו: "הרי אתה בחיים חייתך, וכתוב: 'ולא יראני האדם וחי' [שמות לג, כ]." |
מקורות |
|
מלות מפתח |
לוי יצחק מברדיטשב (רבי), גילוי שכינה |