ממקור ישראל

חזרה לדף הראשי של מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור


לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר 57


שם הסיפור

הצפרדע

טקסט

אמרו רבותינו זכרונם לברכה על דוד המלך עליו השלום: ‏בשעה שסיים ספר תהילים, זחה דעתו עליו ואמר לפני הקדוש ברוך הוא: "רבונו של עולם! יש בריה שבראת בעולמך שאומרת שירות ותשבחות יותר ממני?"

באותה שעה נזדמנה לו צפרדע אחת ואמרה לו: "דוד אל תזוח דעתך עליך שאני אומרת שירות ותשבחות יותר ממך, ולא עוד אלא כל שירה שאני אומרת ממשלת עליה שלושת אלפים משל. ולא עוד אלא שאני עוסקת במצוה גדולה, וזו היא המצוה שאבי עוסקת בה: יש בשפת הים מין אחד שאין פרנסתו כי אם מן המים, ובשעה שהוא רעב, נוטלני ואוכלני, לקיים מה שנאמר: 'אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים' [משלי כח, כא]‏."

ובספר 'איגרת בעלי חיים' כתוב על הצפרדע:

הוא חכם ויקר וסבלן, רב התשבחות, ומרבה שיר לאלהיו לילה ויום וירבה התפילה בצהרים / והתהילה בערבים על פלגי מים / והוא ייכנס בבתי בבי האדם, ויש לו קבלת כבוד על בני ישראל משני חסדים שגמלם: אחד מהם, כשהשליך נמרוד בן כוש לאברהם ידיד הרחמן באור כשדים, הוא הביא המים בפיו ויריקם על האש לכבותה, ופעם אחרת בימי משה בן עמרם נביא האמת שעזרו להחריב פרעה ועמו. והוא צח הלשון ובעל דברים משבח ומהלל השם, והוא מבעלי החיים אשר יחיו במים וביבשה, וייטיב ללכת; ולשונו ערב ולו גם כן ראש עגול ועיניו נוצצות. ושתי זרועותיו ושתי כפות רגליו פרושות, וילך פוסע ודולג, וייכנסו לבתי בני אדם פוסח ודולג, ולא ייראום ולא ייראו מהם!

מקורות

(א. פד-פה). א: פרקי שירה, התחלה. ב :אגרת בעלי חיים ב, סימן י. – גינצברג ו, 262 (84). - ב"י ג, 120-119. צפונות, קז.

מלות מפתח

דוד, צפרדע, נמרוד, מכת צפרדע

לסיפור הבא

לסיפור הקודם