ממקור ישראל

חזרה לדף הראשי של מס"ע

 

מסד הנתונים

 

מקור ישראל – האתר הישן

כניסה למסד הנתונים

 

תוכן העניינים

מקורות הסיפורים

חיפוש בבסיס הנתונים

 

חיפוש לפי מלות מפתח

חיפוש לפי שם הסיפור


לסיפור הבא

לסיפור הקודם

סיפור מספר 566


שם הסיפור

ברכת אלימלך

טקסט

הרב רבי אלימלך בטבלו פעם אחת במקווה המים שמע בת קול מן השמים קוראת: "מי שיעזור את פלוני הצדיק במקום פלוני מאנשי בליעל שגורמים לו יסורים, הוא בן עולם הבא!"

היה עם הרב במקווה עוד איש אחד וישאלהו לאמור: "האם שמעת איזה דיבור?"

ויאמר האיש: "לא שמעתי."

חשב הרב בלבו: "אם אני לבדי שמעתי, בודאי צריך אני לילך לאותו מקום."

ויקם וילך אל העיר אשר בה שוכן פלוני הרב הצדיק, והתחיל לדרוש ברבים, ער שבאו הרהורי תשובה בלבות אלה שהציקו למורם, ויבואו לפניו ויפלו על פניהם ויפייסו אותו ויאמרו אליו: "הנה מעתה ‏נציית לך!"

נטל הרב המוכיח רשות מחברו והלך לדרכו.

ויהי בצאת הרב רבי אלימלך מהעיר, שמע עוד בת קול קוראת לאמור: "יען עזרת את חברך בעת צרה, נותנים לך זמן של עשרים וארבע שעות, ומי שתברך אותו בשעות האלה יהי מבורך!"

הלך כמעט כל אותו הזמן ולא פגש איש שיברך אותו. התחיל לבכות לפני השם יתברך ויאמר: "הנה אלהי, נתת לי

מתנה כזאת, והנה את מי אברך?"

וירא אשה אחת הולכת בשדה ויחל לברך אותה, והיא היתה מתרחקת ממנו. ויאמר לה: "אל נא תפחדי ממני והגידי לי, מה טיבך?"

הגידה לו האשה כל לבבה, ויברך אותה וילך לדרכו.

ותשב האשה לביתה וסיפרה לבעלה, שאיש אחד בירך אותה בדרך. ויחלו להצליח מהעת ההיא והלאה ועלו מעלה מעלה ויתעשרו מאד. ויחשבו בלבם, כי האיש שבירך אותם, היה אליהו הנביא, כי ראו עין בעין ברכה בכל מעשי ידיהם.

‏נעשה האיש הזה בעל צדקה וקבע דירתו בעיר גדולה. ויעמד משרתים סביביו, ונתן להם פקודה, שלכל עני דורש מתת יד יתנו נדבה עד דינר זהב מעצמם, ואת אשר יוסיף לשאול יביאוהו לפניו. ויהי אחרי ימים נסע הרב המברך עם אחיו החסיד [ר' זוסיא] יחד בעניין פדיון שבויים. וישמעו שבעיר פלונית יש עשיר גדול בעל צדקה גדול ויסורו שמה. ויהי בבוא האחים בבית הגביר, הכירה אשתו את האחד ותתעלף מפחד. ויהי רעש גדול בבית. ובקומה אמרה לבעלה: "הנה זה אליהו שבירך אותי לפני כמה שנים, והנה הוא בא בודאי לקחת העשירות מאתנו בחזרה."

אמר הרב: "איני אליהו הנביא ולא באתי לקחת העשירות מכם, אך רואה אני כי ברכתי עשתה פירות. הנה עוסקים אנו בדבר מצוה גדולה ובדבר הזה סרנו אליכם."

ביקש העשיר לתת להם כל הסכום, שהיה דרוש להם, ולא רצו לקבל ממנו רק מחצית, כדי לזכות גם אחרים במצוה זו.

מקורות

(ד, קצ-קצא). אוהל אלימלך, סי' קח, 15 (קיצור).

מלות מפתח

אלימלך מליזנסק (רבי), בת קול, בית מרחץ, פדיון שבויים

לסיפור הבא

לסיפור הקודם