גאון וצדיק אחד [ר' יעקב יוסף מפולנאה] ‏בכה בליל תשעה באב בכיה גדולה עד למאד על חורבן בית המקדש ועל שריפת בית האלהים. עיניו זלגו דמעות כמים ולא היה ביכלתו לעמור על רגליו מפני חולשתו ויישען על המיטה. בא אליו תלמיד אחד והחל לדבר על לבו, שיטעום מה לחזק כוחו ושעליו להפסיק את התענית שלא יאבד עצמו לדעת. ויפצר בו ויבא לו פירות לאכול. לקח הרב הפירות מידו ובירך ברכת פרי-העץ. ותכף נתיישב בדעתו, מה הוא עושה עתה, הלא יום תשעה באב הוא וחובה להתענות.

מאידך גיסא היתה לו עגמת-נפש שבירך ברכה לבטלה וחשב בדעתו שהתלמיד הזה הוא בודאי מצד הטומאה ויגער בו: "צא טמא!"

ונעלם.

(ד, קפה-קפו). נצר תאנה, 15
 
ברדיצ'בסקי הביא את הסיפור בקיצור רב. להלן תעתיק הסיפור המקורי בספר "נצר תאנה" עמ' 32-29.
 
ויהי כאשר הרגיש הבעש״ע הקדוש איך שלבו עוד נקפו להאמין לזה אמר עוד לאנשי ק״ק [=קהילת קודש] פולנאה עוד יש לי מעשה א׳ [=אחד] מהרב בקהלתכם אמת היא כי הוא גאון וצדיק אמנם כאשר הגיע ליל ט"ב [=ט' באב] אחר הקינות בלילה הי' [=היה] לומד במדרש איכה רבתי ובכה בכי' [=בכיה] גדולה עד למאד על חורבן בית המקדש ועל שריפת בית אלקינו עד שעיניו זלגו דמעות כנחלים ולא הי' [=היה] ביכולתו עוד ללמוד יותר מפני רוב חולשתו והי' [=והיה] סועד את עצמו רגעים אחדים על משכבו וחלפו ועברו ברעיונותיו הצרות אשר עברו ר"ל (?) [=רחמנא ליצלן] על בני ישראל לאין מספר בחורבן בהמ״ק [=בית המקדש] ומאד לבו עליו דוי ובא אצלו אברך א' [=אחד] אשר הי' [=היה] תמיד תלמידו והי' [=והיה] רואה איך שנתעלף ביותר הרב מקהלתכם והי' [=והיה] דיבר [צ"ל דובר] על לבו ויעץ לו שיטעום להחיות את נפשו העגמה שלא יתעלף ביותר ולא רצה כי השיב לו הא כעת ט"ב [=ט' באב] ועוד ועוד הפציר בו מאד בראיות ברורות איך שאסור לאבד עצמו לדעת והשיב לו כי הרבנית ישנה ואין ברצונו להקיצה משנתה אז אמר אני אתן לרבינו דבר מה להחיות את נפשו והביא פירות ובירך הרב בקהלתכם בו פה״ע [פרי העץ] וכאשר בירך אזי נתיישב בדעתו מה עשה הא ליל ט"ב [=ט' באב] הוא ובידך ברכה לבטלה ומאד הי' לו לע"נ [=לעגמת נפש] הברכה לבטלה הלזו וחישב בודאי אברך הנ״ל הוא מצד הטומאה מסוטרא דמסאבותא ופער בפיו עליו צא טמא מביתו ונעלם מאתו והי' [=והיה] להרב גודל ע"נ [=עגמת נפש] מרוב צדקתו אשר בירך ברכה לבטלה. ומרוב דאגתו ומר נפשו נתיישן. והי' [=והיה] חולם לו חלום איך שהולך לטייל בפרדס בק״ק [=בקרית קודש] פולנאה וראה איך שהגן הזה הוא נאה מאד והי' [=והיה] חדוש גדול אצלו כי ידע בטוב שבפולנאה לא נמצא פרדס כזה והבין באם יש בכאן גן כזה בטח יש בכאן שומר הגן והלך לארבע רוחותיו עד שמצא א' [=אחד] יושב בתוך הגן ושאל הרב דפולנאה את השומר מי הגן הזה נאה למאד אשר גן כזה לא ראיתי בכאן מעולם ולמי שייך הגן הזה והשיב לו הגן הזה שייך להרב דפולנאה. ואמר לו הא אני רב דפולנאה ועני ואביון אני ומאין בא לי זה. והשיב לו מזה הברכה לבטלה מע"נ [=מעגמת נפש] בלילה ברא גן הזה לצד הטומאה והי' [=והיה] דאג מאד ומתאבל על זה ועיניו זלגו דמעות לאין מספר איך יתקן את זה ושאל להשומר הגן עם מה יוכל לתקן את זאת. והשיב לו אם יעקור האלנות עם השרשים אזי יהי' [=יהיה] התיקון והקיץ תיכף משנתו והי' [=והיה] נזכר המעשה של הברכה לבטלה מזה האברך ודאג בעצמו כי החלום אמת ואת מה יוכל לתקן את זאת איה איפו הוא התיקון לעקור השרשים ובכה בכי' [=בכיה] גדולה למאד והי' [=והיה] רוצה לאמירת תהלים והזכיר כי היום ט"ב [=ט' באב] ואין אומרים תהלים בט"ב [=בט' באב] והי' [=והיה] דואג בקרבו כל היום והי׳ [=והיה] הולך כאיש מבוהל אשר אין דרך לנטות לו ימין ושמאל. ותיכף אחר ט"ב [=ט' באב] קם בחצות הלילה ולקח הספר תהלים ואמר בקול רעש גדול ספר ראשון שבתהלים עד שחרד מזה כל פמלי' [=פמליא] של מעלה ובא איש א' [=אחד] אצלו ואמר לו די כי הפירות נשרו ואמר ג"כ [=גם כן] ספר שני שבתהלים בקול רעש גדול ובא א' [=אחד] ואמר לו די כי העלים נשרו ואמר ג"כ [=גם כן] ספר שלישי שבתהלים בקול רעש גדול ובא א' [=אחד] ואמר לו די כי הענפים נפלו ואמר ג״כ [=גם כן] ספר רביעי שבתהלים בקול רעש גדול ובא א' [=אחד] ואמרו לו די כי הענפים הגדולים נפלו. ואמר ספר חמישי שבתהלים ובא א' ואמר די שהדקלים עצמם נפלו לארצה ואמר הבעש"ט ה"ק [הרב הקדוש זצללה"ה [=זכר צדיק לברכה לחיי העולם הבא] אבל השרשים עצמם לעקור צריך ללמוד אצלינו כי עוד אין בכחו לזה והיה כאשר שמע זאת הרב מפולנאה אמר אי איפו יודע לו מזו המעשה אין זה רק כי רוח ד' דיבר בו והלך תיכף לקבל פני רבינו הבעש״ט הקדוש זי"ע [=זכותו יגן עלינו] והוא כאשר הרגיש הבעש״ט אשר הרב מפולנאה הולך אמר למשמשו לפתוח הדלת שיבוא הרב מפולנאה לביתי והי' [=והיה] הרב מפולנאה נפל לרגלו ארצה והי' [=והיה] בוכה מאד שיעץ לו לעקר השורשים ונתן לו עצה לזה וכאשר באו לו שעקר ג״כ [=גם כן] את השרשים אזי נתן תשואות חן להרב הקדוש בעש"ט ומפרסם בכל העולם גדול צדקת הבעש״ט הקדוש ומאז הי' [=היה] הרב דק"ק [=דקרית קודש] פולנאה לתלמיד מובהק לרבינו בעש״ט הקדוש ע״כ [=עד כאן].