|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||
|
שם הסיפור |
הנהר |
|
טקסט |
בכפר אחד לא הרחק ממזבוז העיר, מקום מגורי הרב רבי ישראל בעל שם טוב, דרה אשה אחת, שהיתה נוסעת בכל פעם העירה, והיתה מביאה מתנות להרב מצרכי אוכל נפש והיתה מחיה אותו ואת בני ביתו. פעם עברה דרך נהר, וטבעה בנהר, והיו להרב יסורים גדולים מזה וגזר שלא יהיה עוד נהר במקום הזה. וייבש הנהר. ויצעק על הרב שרו של הנהר למעלה בעולם העליון, על אשר ביטל אותו משימושו, ויצא הפסק-דין של מעלה, שלעתיד יהיה שוב נהר במקום ההוא, ושאחד מזרע הרב יעבור דרך שם ויצלול בו, ושום נברא לא יצילו, בלעדי הרב. בינתיים נתבקש הרב רבי ישראל למעלה ושבק חיים ואחר כך נזדמן הדבר, שבן הרב עם עוד אנשים נסעו בלילה והיו תועים בדרך ולא ידעו היכן הם, ויבואו לפני נהר אחד, שלא היה נודע להם, והתחילו לעבור את הנהר ונפלו במים. וירא בנו של הרב כמו נר אחד עומד על שפת הנהר וניצלו, ועברו את הנהר, והנר הולך לפניהם, והמה הלכו אחריו, עד שבאו לישוב אחד ולנו שם. ויבוא הרב זכרונו לברכה אל בנו בחלום הלילה ויאמר לו, שהנר הדולק היה הוא בעצמו, וסיפר לו גם דבר הנהר ושרו שלמעלה. ויאמר, כי לוּא היה זוכר סרחון העולם הזה, כי אז היה מפקיר אותו ואת ריעיו ולא ירד להצילם. |
|
מקורות |
|
|
מלות מפתח |
|