היה מוכסן אחד ממקורבי הרב רבי ישראל בעל שם טוב, והיה עם הארץ גדול, אבל האמין ברבו, ועזר לו תמיד.

ויהי אחרי מות הרב היה בא אצל אחד מתלמידיו. ובמות התלמיד הזה בא אל בן בתו של הרב, והפעם הלשינו אותו אויביו אל נכד הרב, ויגער בו כשבא לפניו.

ויצא המוכסן מלפניו בפחי נפש ויקם וילך אל ציון הרב בבית עלמין, ויבך שם מאד ויצעק: "רבי, רבי, על מי עזבת אותנו!"

ומרוב בכייתו נרדם ויישן שם, ויבוא אליו הרב רבי ישראל בחלום ויאמר לו: "לך לנכדי עוד פעם - - -

(ד, קעט). מעשיות ומאמרים יקרים, 13 (קיצור).