מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|||
|
שם הסיפור |
חבל נחלתו |
טקסט |
הרב רבי ישראל בעל שם טוב בא לעיר אחת וראה אשה עוברת ושבה ועמה ילד נער קטן. ויבקש מהאשה, כי תתן את הנער על ידו, והוא יגדל אותו וילמד אותו. אבל האשה לא רצתה להטות אוזן קשבת לו, באשר בנה הילד חכם הוא ונפשה קשורה בנפשו, ואף כשהיא הולכת מבית לבית לא תעזוב את הנער. הלך הרב למקום לינת האורחים וביקש מבעל האכסניא של האשה ובנה, שידבר על לבה, כי תתן להרב את הנער, וידבר על לבה ללא הועיל. אבל הוא העתיר עליה דבריו, עד כי הסכימה ליתן את הנער, והשביע אותה, כי תקיים זאת. ויהי בבוקר הלכה אצל הרב ונתנה לו את הנער. ויתן לה מנה אחת אפיים והלכה לדרכה. ויגדל הרב את הנער, והיה הולך וגדול בתורה, עד כי נתפרסם לעילוי גדול, והרבה נגידים וגבירים רצו לשדך את בנותיהם לנער הזה, ולא רצה הרב. פעם אחת קרא הרב לאחד ממשרתיו ויאמר לו שילך לעיר פלונית. ונתן לו מכתב חתום לאיש אחד שם, ויצווהו לאמור, שאם יתרצה האיש לשדך את בתו עם הנער, יכתוב תנאים עמו. וילך המשרת בציווי רבו ובא למקום ההוא ויסר לבית גביר אחד מחסידי רבו. ויקבלהו בכבוד ויעש לכבודו סעודה קטנה, ונאספו שמה כל מכבדי הרב. וירא להם המשרת את כתובת המכתב החתום ויספר להם את אשר יבקש פה, ויימצא כי אותו האיש הוא עני ואביון, מוכר בצלים, והוא דר מחוץ לעיר בבית קטן. ביקש המשרת לילך אצלו. אמר לו הגביר שלא יטריח עצמו, כי בלי ספק יבוא לכאן תכף, כי בא הוא בכל יום בשקו למכור בצלים. וכן היה, וכאשר בא האיש, שאלהו המשרת: "האם שמך כך וכך הוא?" אמר לי: "הן." אמר לו המשרת: "הנה מכתב חתום הבאתי לך מרב פלוני." ויקח את המכתב בידו, אבל לא ידע לקרות בו. ויקראו לפניו המסובים תוקף הדברים, כי רבם רוצה להתחתן אתו ולארס נער רך ועילוי, שנתגדל אצלו, עם בתו שהגיעה לפרקה, ומקבל עליו כל הנדוניא וכל הוצאות הלבושים והחתונה וגם ימלא מחסוריו בפרנסתו. וישאלו אותו: "מה תשיב על זה?" ויאמר האיש להם: "מדוע לא אתרצה בכך? הלא כל מחסורי על הרב." ויעש השמש עם האיש תנאים למזל טוב וישב לדרכו. ובבוא המועד סידר הרב את הנישואין של הנער עם הנערה בת האיש וימלא כל אשר הבטיח, ויהי הדבר לפלא בעיני הגבירים, ואף כי ידעו שתמימים הם דרכי רבם, הרהיבו בנפשם לשאול אותו על אשר עשה, כי הן עשירים מופלגים רצו לשדך עצמם עמו, והנה התחתן באיש פשוט כפרי. השיב להם הרב: "האשה אשר לקח הנער, היא חבל נחלתו מגלגול ראשון, ועל כן לא רצה להפריד בין הדבקים. הנער היה בגלגול ראשון בן מלך אחה שהיה חכם ובקי בלימודים וגם בחכמת היהודים ונתגייר, וקנה שלימות והיתה לו גם עליית נשמה. ויקח לו לאשה בת אנוס מחורי הארץ. פעם אחת רצה לילך עד ההיכל העליון שבגן עדן ולא הניחוחו, כי הורתו ולידתו היו שלא בקדושה, וישאלוהו אם רוצה הוא למות ולהתגלגל עוד פעם? ויתרצה לכך אם יקבל הסכמה מאשתו. ויהי כאשר שאל את זוגתו אהובתו, אם תתרצה לכך, אמרה לו: "בזאת אתרצה לדבריך, אם גם אני אמות אתך ואתגלגל גם אני פעם שנית, ותקח אותי בגלגול השני לאשה, וכי תישבע לי על זה." ויתן לה בן המלך תקיעת כף על זה, ומתו שניהם ונתגלגלו פעם אחרת: בן המלך אצל האשה האורחת ובת האנוס אצל העני מוכר הבצלים. על כן התעמל הרב בכל מאמצי כוחו לגדל את בן המלך להשיאו לאשתו וזיווגו מגלגול ראשון. |
מקורות |
|
מלות מפתח |
|