בימי הרב רבי ישראל היה איש אחד עשיר ורשע, רע מעללים ולא הניח עבירה שלא עשה אותה. אבל את הרב כיבד. ויבוא בימים ההם אל הרב איש עני אחד, ולו שלוש בנות שהגיעו לפרקן, ולו אין כל להשיאן. ויאמר לו הרב, כי יסור לביתו ויי יעזרהו. ויפגשהו בדרך אותו העשיר הרשע וירא אותו בוכה במר נפשו. וישאל אתו, למה יבכה. ויספר לו העני את אשר קרהו, וכי הוא שב זה עתה מרב פלוני.

ויהי בשמעו את שם הרב, לקח את כל הכסף מכיסו וישקלו על יד העני, וישב העני לביתו שמח ועלה בידו להשיא כל בנותיו.

ויהי אחרי כן מת אותו העני, וגם אותו העשיר נעדר, ויישלח להיות בעולם התוהו. הוא הלך באותו עולם כמנהגו בחייו, ישב במרכבתו הכבודה וסוסיו היקרים דוהרים, ויסר אל מלון אחד.

וישלחו מהעולם העליון את העני הנזכר אבי הבנות, שילך לעשות טובה לאיש העשיר, אשר בחייו הלך חשכים ואין נוגה לו. ויבוא ויתייצב לפניו וישאל אותו, אם יכירהו.

ויאמר לו העשיר המת: "מה לי ולך?"

השיבו העני: "אני הוא האיש שעזרתני אז ובאתי לעשות לך טובה."

אמר העשיר: "למה לי טובתך? ומה חסר לי? ומה תוכל ליתן לי?"

אמר לו העני: "תדע, כי נעדרת ועתה הנך בעולם התוהו. וזה לך האות: דפוק על הדלת, כי יפתחו לך, ותראה כי אין כאן שום מלון, הכל ייעלם ותישאר בארץ ציה ושממה, מקום אופל ומלאכי חבלה."

ויעש העשיר כן, וייעלם הכל, והוא במקום חושך וצלמוות, ומלאכי חבלה עומדים לפניו ומבקשים מאתו, כי יתן דין וחשבון על מעשיו, כי גם הגיהנום לא יכול לזכותו.

שאל את המלאכים לאמור: "היכן הוא הגיהנום?"

השיבו אותו, כי עוד מהלך ארבע מאות פרסה עד שם. ויוליכו אותו שמה בדרכים שונים. ‏ויהי בהלכו אתם, הכיר את העיר מקום מושב הרב, אשר כיבדהו בחייו, ויבקש מאת המלאכים, שירשוהו לסור אל בית הרב לרגעי מספר, ויעשו רצונו.

הכירו הרב ואמר לו: "קבל עליך כל הדינים והפחדים מחיות שרפים, נחשים ועקרבים עד

ערב יום השבת אחרי חצות, ואז יניחו אותך במנוחה, ובתוך כך אעלה לבית דין של מעלה ואציל את נשמתך."

ויעש הרב כן, המליץ עליו במרום, ויצא לצדק משפטו והכניסוהו לגן עדן.

(ד, קנז-קנח). דברים ערבים, סי' ח (קיצור).