מצאתי שהרב המחבר ספר 'זרע יצחק' זכרונו לברכה [הכוונה אולי לר' יצחק בן אברהם אזולאי, אחד מאבותיו של ר' חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א)] נפטר ושמע בבית דין של מעלה קול רעש גדול, שהיו מכריזים: "פנו מקום לצדיק אחד שנפטר!" וקיבלוהו בכבוד גדול. ונתנו לו ספר תורה בזרועו ושאלוהו: "קיימת מה שכתוב בזה?"

ואמר: "הן."

ושאלוהו: "קיימת מצוה ראשונה, שהיא פריה ורביה, שלא להנאתך אלא לשם שמים?"

ואמר: "הן."

ואמרו: "מי מעיד בו?"

ותכף באו המלאכים שנבראו מהמצוות אשר עשה לאין מספר והעידו בו. זה אומר: "אני נבראתי ממצוה זו", וזה אומר: "אני נבראתי ממצוה זו." וכן כולם.

אחר כך הביאו לפניו ארבעה טורי שולחן ערוך ושאלוהו: "‏קיימת תורה שבעל פה?"

ואמר: "הן."

ואמרו: "מי מעיד בך?"

ובאו המלאכים והעידו, כנזכר למעלה.

שוב שאלוהו: "נזהרת מלהוציא שם שמים לבטלה?"

וידום.

וחזרו ושאלוהו, ושתק ולא אמר להם ולא כלום. והכריזו על דבר עדות. ובאו גדודי מלאכי חבלה לבושים שחורים והעידו בו. זה אומר: "אני נבראתי ביום פלוני, כשהוציא כך וכך אזכרות בתפילה בלא כונה, וזה אומר: "כך וכך." וכן על זה הדרך.

ויקרעו שמלותם כל חברי בית דין של מעלה ואמרו לו: "טיפה סרוחה, איד לא יראת ואיך לא נזדעזעת מלהזכיר שמו הגדול יתברך על פיך, בריה שפלה, בלי כונה? ועברת על 'לא תשא את שם יי אלהיך לשוא'! [שמות כ, ז]"

ונגמר דינו, או לירד לגיהנום או יחזור ויבוא בגלגול. ובחר בגיהנום מבגלגול.

(ד, קמב). עושה פלא, ג, 20; מעשיות נוראים ונפלאים, 19-18‏. ב"י ו, 180-179, 314.