פעם אחת היה דין ומשפט בין שני גדולי עיר פראג, ועל הרב רבי יחזקאל לנדוי היה להוציא משפט בימים ההם. וילך אחד מבעלי הריב לשר העיר קרובו ויבקשהו לכוף את הרב לדון אותו לזכות. שלח אותו השר להרב לאמור: "זכה את פלוני בדין, כי הוא אוהבי."

השיבו הרב לאמור: "אני אפסוק כדת תורת אמת, וחלילה לי להטות ימין ושמאל מדין תורתנו הקדושה!"

ויחר אף השר בהרב, ושלח והביאוהו לפניו ויקח קנה שריפה בידו ויאמר לו: "אני מורה בך, אם לא תשמע לי לעשות רצוני."

מיד גילה הרב את לבו ויאמר להשר: "ירה בי, ואני לא אזוז מאשר ציווני יי אלהי!"

(ד, סח). מעשיות נוראים ונפלאים (קיצור); דרך האמונה ומעשה רב, 14. ב"י ו, 150-149, 313. (=סי' 296).