הרב רבי יהודה אריה ממודינא לא היה מאמין בתחילה בגלגול. ויקר מקרהו, ששכנתו ילדה בן, וכמעט בתוך חודש ללידתו חלה הילד בחליים קשים שונים, ולסוף ששה חדשים ללידתו הגיע קצו והיה גוסס. ושכנתו קראה להרב הנזכר, שיאמר פסוקים ודברי תורה בצאת נפשו, כמנהג המורים באיטליא. והוא הלך וראה הילד מצטמק ורע לו והוא גוסס. וקרא אילו מזמורים, והילד פתח עיניו ואמר: 'שמע ישראל יי אלהינו יי אחד!' ויצאה נשמתו ב'אחד' והוא פלא.

מהיום ההוא והלאה האמין בגלגול, כי עין בעין ראה ילד בן ששה חדשים חולה תדיר מצטמק ורע והוא אומר כגדול בביטוי שפתיים פסוק 'שמע ישראל' כולו בקול רם.

(ד, סג). שם הגדולים, א, 28-27 (מתוך ס' חיי יהודה).