מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|||
|
שם הסיפור |
שומו שמים על זאת |
טקסט |
ישראל אחד, איש בליעל, נתקוטט עם הרב רבי יוסף בן לב בשאלוניקי על עניין פסק-דין שכתב נגדו והכהו על הלחי בשוק לפני כל העם, ולא היה מי שימחה בידו ואין דובר אליו דבר על עניין זה, מפני היות האיש הבליעל ההוא איש עשיר גדול ותקיף ואַלם מאד. ובהיות הרב לפני החנות ההיא שהיתה של בשם אחד, ושמו אברהם קטלאני, קרע את בגדיו ואמר: " 'שומו שמים על זאת'." [ירמיהו ב, יב] ובלילה ההוא נכנס הבשם בחנות וראה שם עכבר וקירב אליו הנר לשרפו, והאור נאחז ונסבך בניירות שהיו לו בחנות. ונתרבה הלהב וקמה שריפה גדולה ונשרפו כמו חמשת אלפים בתים של יהודים ומאתיים נפש וכמה בתי כנסיות ובתי מדרשות. ואחר כך עלה הנגף בעם והיו מתים בכל יום כמה נפשות מישראל, עד שהגיעו ביום אחד, ביום ראשון של השבוע, שנקברו ביום ההוא שי"ד מתים במניין שדי. ומהיום ההוא והלאה היה הנגף הולך ומתמעט, עד שנעצרה המגפה. וכל זה היה בשנת חמשת אלפים שלוש מאות וחמש ליצירה. |
מקורות |
|
מלות מפתח |
יוסף בן לב (רבי), סלוניקי, מגיפה |