הרב רבי שמואל אבן סיד זכרונו לברכה לחיי העולם הבא, מיוצאי ספרד – בעל הספר 'כללי שמואל', תלמיד מורנו הרב רבי יצחק ליאון, חתנו של מורנו הרב רבי יצחק אבוהב, והוא עמד לעמו ישראל בעת צרה.

והיה בקי בחכמת הקבלה, והוא הסיר את המזיקין מבית הכנסת של קהילה קדושה סיביליא, ונקראת זאת הכנסת על שמו. ולפי שמתחילה היה בית, ואין שום אדם יכול להיכנס לדור בו מפני המזיקין שיזיקו אותו. והרכה אנשים מתו בבית הזה מזאת הסיבה.

ויהי כאשר בא הרב לארץ מצרים וביקש לדור בבית הזה, שהיה סגור מפני חמת המזיק, סיפרו לו המאורע, ואז אמר להם: "על מנת כך אדור בו."

וילן שם בלילה ההוא. ויקח עץ אחד ויכתוב עליו מכתב פיתוחי חותם וישימהו מראשותיו, וישכב במקום ההוא. ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש ויילפת. והנה איש יוצא לקראתו וחרבו שלופה בידו ויאמר להרב: "מי שמך לאיש שר ושופט עלינו? ואיך מלאך לבך לישב בכאן?"

ותכף ומיד קם הרב כנגדו והראה לו את המטה, שחקוק עליו שם המפורש, ואמר לו: "זה שמני לאיש שר ושופט עליך ועל כיוצא כך!"

וגזר עליו שיביא כל השדים השוכנים בבית. ויבואו ויעמדו לפניו חבילות, חבילות, מינים ממינים שונים. ויגער בהם הרב ויגרש אותם מפניו והוא אחריהם. והיה מכה בהם, עד שהורידם לבור הגדול הנקרא בור של חארת אלקרץ. וגזר עליהם אומר, לבל יעלו מן הבור ולא יזיקו לשום אדם בשום אופן בעולם.

ומהיום ההוא והלאה עשו אותו בית הכנסת ונקרא על שמו.

(ד, מו). דברי יוסף, 78-77. ב"י ו, 106-105, 310.