רבנו מרן יצחק אבוהב זכר צדיק לברכה, היה מסופק על אלו חסרות ויתרות שבתורה. ושמע שבמקום אחד ישנו ספר-תורה, שכתב עזרא הסופר. ונסע למרחקים לכמה מדינות לחפש בספרים מדויקים ולבוא גם כן אל מקום ספר-התורה של עזרא הסופר למצוא מבוקשו, לדעת איך לכתוב ולבוא על בוריו של הספק.

ואתרמי מילתא, אשר בתוך נסיעתו הגיע לכפר אחד בערב שבת אחר הצהריים, ולא היה יכול להגיע לשבת לעיר הסמוכה, ומוכרח היה לשבות שם בכפר. וישאל במלון, אם יימצא שם מניין להתפלל בעשרה בשבת קודש?

וייאמר לו: כן.

ובבוקר כאשר הגיעו לקריאת התורה, והיה אחד מן העשרה מכריז וקרא את העולים לתורה בקול נעים וחזק, וקרא לכהן לעלות: "יעמוד אהרן הכהן לכהן ומשה רבנו ללוי."

וכן קרא לכל שבעת הרועים [אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן, דוד] וגם את הגאון הקדוש הנזכר קראו לעלות לתורה, ויקראו לפניו אותם הכתובים שהיה מסופק היאך לכתוב אותם. ושמח שמחה גדולה, שיצא מן הספק.

ובליל מוצאי שבת קודש נעלם מאתו כל בית המלון, ונסע לדרכו בשלום.

(ד, מד-מה). מעשיות מצדיקי יסודי עולם, סי' א, 2. ב"י, ה, 55-54, 298. (=סי' 262). – צפונות, רמח-רמט.