בזמן הגאונים, בימי רב שרירא גאון זכר צדיק לברכה, היה עשיר מופלג, פרנס ומנהיג את ישראל. והיה לו ספר תורה, שהיה כתב-ידו של עזרא הסופר. ולעשיר הזה היו שני בנים. ולאחר פטירתו היתה מחלוקת גדולה בין הבנים היורשים, בעבור שכל אחד מהם חפץ היה לקחת את הספר-תורה הזה מלקחת כל כסף וזהב שבעולם, עד כי לא יכלו לחלק ביניהם בטוב והציעו טענותיהם לפני יודעי דת ובאו לפני הרב שרירא גאון. ויצא הפסק-דין, שהחלוקה תהיה ביניהם על פי גורל, ומי שיזכה על פי הגורל בהספר-תורה שייך לו הספר-תורה הזה. וכן עשו והטילו גורל ביניהם, וזכה האחד בהספר-תורה הנזכר ושמח שמחה גדולה והיה בעיניו כמוצא שלל רב. ולהשני היו לו ייסורים גדולים, כי אף שלקח כנגדו הרבה כסף וזהב, כל זה אינו שווה לו מגודל תשוקתו להספר-תורה הזה.

והיה שם בעיר הנזכרה כופר אחה ובראותו כל זאת, מאד חרה אפו על היורש הזה, שאיבד הון רב בעד ספר-תורה אחד. ועשה ברשעתו, המומר להכעיס, והחליף את מלבושיו, כדי שלא יכירוהו, והלך לבית-הכנסת, אשר היה שם הספר-תורה והתחבא שם באיזו זווית עד הערב. וכאשר הלכו כל האנשים לביתם, לקח הכופר הזה את הספר-תורה מנרתיקו ומצא כתוב: 'ועבדתם את יי אלהיכם ובירך את לחמך...' [שמות כג, כה] ועשה הרשע הזה ברשעתו ומחק את העי"ן מן 'ועבדתם' וכתב אל"ף במקומה ופסל את הספר-תורה בחירוף וגידוף, רחמנא ליצלן! ודבר זה לא נתוודע לשום אדם.

ולאחר כמה ימים נודע הדבר, שיש טעות כזאת בהספר-תורה הזה. והנה היורש הזה, שהספר-תורה נפל בגורלו, היה לו צער גדול, בשמעו זאת. ומגודל הייסורים והדאגה נחלה מאד. כי אמר: ‏אף שיכולין לתקן הטעות הזאת, אבל לא יהיה נקרא ספר-תורה של עזרא.

ובא אליו אביו בחלום הלילה וסיפר לו את כל המאורע וציוה לחפש תחת השולחן, ושם נמצאה עין של הכופר הרשע. תיכף בעת המחיקה נפלה עין ימין שלו, אשר יקוים בו: 'עין תחת עין' [שמות כא, כד] ועוד אמר לו, אשר הספר-תורה לא יתקן שום אדם, כי כן יצא הפסק-דין מהבית-דין של מעלה, אשר עזרא הסופר בעצמו יתקן את הספר-תורה. וכן היה כאשר אמר אביו.

(ד, ה). ס' חסידים מהדורת פפד"ם, סי' רלב. ב"י, ג, 261-260, 317.