מעשה שהיה רבי אלעזר ברבי שמעון מטייל בדרך אצל נהר גדול. נזדמן לו שם אליהו הנביא, לנסות את טוב לבו, ונתגלה לו בדמות איש זקן ונער אחד עמו. והיה נדמה לו, כאילו ממתינים כאן בכליון עיניים לאיזו ספינה, שתעבור שם, שיוכל לעבור את הנהר עם הנער אל העבר השני לדרך הנחוץ להם מאד.

כאשר ראה רבי אלעזר את הצער של הזקן, אמר לו: "סבא, סבא, הנח את הנער על כתפי מצד אחד, ואתה תתלה עצמך עלי על כתפי מהצד השני, ואעבור אתכם את הנהר."

ויאמר אליו אליהו: "הלא אתה אדון נכבד בדור הזה, ואתה רך ומפונק מנוער ואין בך כוח לעבודה הקשה הזאת להעביר אותנו על כתפיך."

אמר לו רבי אלעזר: "סבא, סבא, אם אתפוס אותך ואת נערך בשתי ידי, יש בי כוח לזרוק אתכם לעבר השני של הנהר ברוחק של חצי מיל."

אמר לו אליהו: "האם אתה עוסק בתורה?"

אמר לו: "הן."

אמר לו: "והלא התורה נקראת תושיה, שמתשת כוחו של אדם?"

אמר לו: "והלא התורה נקראת רפואה ושיקוי לעצמות, שנאמר: 'רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ וְשִׁקּוּי לְעַצְמוֹתֶיךָ'. [משלי ג, ח] וכן אני שתיתי תורה הרבה, כזה ששותה הרבה סמי רפואה, ונתחזק כוחי."

נתרצה לו אליהו. והעביר רבי אלעזר אותם על כתפיו.

אחר כך שאל אותו רבי אלעזר ואמר: "סבא, סבא, מה עושה אצלך זה הנער?"

אמר לו אליהו: "אני מלמד שלו ואני לומד עמו תורה."

אמר לו רבי אלעזר: "סבא, סבא, תדע שכוחי גדול בעולם הזה ובעולם הבא, ובזכות שאתה מלמד תורה לילדי ישראל, לא אניח למלאך של גיהנום לנגוע בך לרעה, ואני אכניסך לעולם הבא בכוחי הגדול ובממשלתי שיש לי שם."

אמר לו אליהו: "רבי, רבי, אמת שדבריך יש להם כוח גדול בעולם הבא כאחד ממלאכי עליון המשמשים לפני הקדוש ברוך הוא."

ותכף נעלם הזקן עם הנער, ולא ראה אותם רבי אלעזר עוד.

אז אמר רבי אלעזר: "שמע מינה שזה היה אליהו הנביא." והיה שמח רבי אלעזר בשביל זה שעמד בנסיונו והשפיל עצמו כל כך לגבי אליהו הנביא.

(ג, קס-קסא). אליהו הנביא, 25 (זוהר חדש, לך לך, דף כב).