מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|||
|
שם הסיפור |
בנו של רב המנונא סבא |
טקסט |
א רבי יצחק ורבי יהודה היו הולכים בדרך. באו לאותו מקום כפר סכנין, שהיה גר שם רב המנונא סבא. נתארחו בבית אשתו, שהיה לה בן אחד קטן וכל היום היה בבית הספר. אותו היום בא מבית הספר ובא לבית, ראה להם לאלה החכמים. אמרה לו אמו: "קרב אל אלה בני אדם עליונים והרווח מהם ברכותיהם." התקרב אליהם. עד שלא קרב, שב לאחור. אמר לה לאמו: "איני חפץ להתקרב אליהם, כי הן היום הזה לא קראו את שמע, וכן לימדו אותי: 'כל מי שאינו קורא את שמע בעונתה בנידוי הוא כל אותו היום'." שמעו אלה ותמהו, הרימו ידיהם ובירכו אותו. אמרו: "ודאי כן היה, והיום הזה השתדלנו בחתן וכלה שלא היו להם צרכיהם והתאחרו להזדווג ולא היה בן אדם להשתדל עליהם ואנו השתדלנו בהם ולא קרינו את שמע בעונתה. ומי שמתעסק במצווה פטור מן המצווה." אמרו לו: "בני, במה ידעת?" אמר להם: "בריח מלבושיכם ידעתי, כאשר התקרבתי." תמהו. ישבו לאכול, נטלו ידיהם ובצעו מן הלחם. רבי יהודה היו ידיו מלוכלכות ונטל ידיו ובירך עד שלא נטל. אמר להם אותו הנער: "אם מתלמידי רב שמעיה החסיד אתם, לא היה לכם לברך בידיים מזוהמות, ומי שמברך בידיים מזוהמות חייב מיתה." פתח זה הנער והתחיל לדרוש ארוכות בהמקרא: " 'בבואם אל אוהל מועד ירחצו מים ולא ימותו'." [שמות ל, כ]. הם תמהו ולא יכלו לדבר. אמר רבי יהודה: "בני, שם אביך מה הוא?" שתק הנער רגע אחד, קם והלך לאמו ונשק לה, אמר לה: "אמי, על שם אבי שאלו אותי אלה החכמים. אומר להם?" אמרה לו: "בדקת [אותם] כראוי להם?" אמר: "הן, בדקתי ולא מצאתי כדנכון." לחשה לו אמו וחזר אליהם. אמר להם: "אתם שאלתוני על אבי, והן נסתלק מן העולם, ובכל יום שחסידים קדושים הולכים בדרך הוא הולך אחריהם. ואם אתם קדושים עליונים, איך לא מצאתם אותו הולך אחריכם? כיוון שלא זכיתם, שאבי ילך אחריכם, לא אומר לכם מי הוא אבא." אמר רבי יהודה לרב יצחק: "כאשר אחשוב, הנער הזה לאו בן אדם הוא." אכלו ואותו הנער אמר דברי תורה וחידושי תורה. אמרו לו [ככלותם לאכול]: "הבו ונברך." אמר להם הנער: "כראוי אמרתם, מפני שהשם הקדוש לא מתברך בברכה זו אלא בהזמנה." פתח הנער ודרש על המקרא: 'אברכה את יי ככל עת'. [תהלים לד, ב]. אמר רב יהודה: "זכאי חלקנו. מעולם לא שמענו מלים אלו. ודאי מה שאמרתי, שזה לא בן אדם הוא." דרש עוד הנער. באו ונשקוהו על ראשו. בכה רבי יהודה ואמר: "זכאי חלקך רבי שמעון בן יוחאי, זכאי הדור, כי הן בזכותך אפילו תינוקות של בית רבן הם סלעים רמים וחזקים." באה אמו, אמרה להם: " רבותי, בבקשה מכם, לא תשגיחו על בני אלא בעין טובה." אמרו לה: "זכאי חלקך, אשה כשרה, אשר זכית מכל שאר נשים." אמר הנער: "אני איני מתיירא מעין רעה, כי בן דג גדול ויקר אני והדגים אינם מתייראים מעין רעה." אמרו: "בן מלאך יי, אין בנו עין רעה ולא מצד עין רעה אנו. הקדוש ברוך הוא מכסה עליך בכנפיו." פתח הנער ודרש עוד. באו ונשקו אותו כמקודם. אמרו: "הבו ונברך." אמר הנער: "אני אברך, שכל מה ששמעתם עד עתה ממני הוא ואקיים כי: 'טוב עין הוא יבורך'." [משלי כב, ט] לקח כוס של ברכה ובירך. וידיו לא יכלו לנשוא את הכוס והיו מרתתות. וכאשר אמר: 'כוס ישועות אשא וכשם יי אקרא' [תהלים קטז, יג], קם הכוס על עמדו והתישב בימינו ובירך. לסוף אמר: "יהי רצון, שלכל אחד מאלה יאריכו לו חייו מן עץ החיים שכל החיים תלויים בו. כיוון שבירך עצם עיניו רגע אחד, אחר כך פתחן ואמר: "חכמים, שלום לכם מרבון הטוב, שכל העולם שלו הוא." ובכו ובירכו אותו. לנו הליל הזה. בבוקר קדמו והלכו. כאשר הגיעו לגבי רבי שמעון בן יוחאי, סיפרו לו המעשה. תמה רבי שמעון, ואמר: "בן סלע חזק הוא הנער ונכון הוא לכך [ויותר מה שחושב אדם] . בנו של רב המנונא סבא הוא!" נזדעזע רבי אלעזר, אמר: "עלי ללכת לראות אותו הנר הדולק." ב רבי אלעזר חפץ לראות לרבי יוסי ברבי שמעון בן לקוניא חותנו, והיו הולכים רבי אבא ורבי יוסי עמו. הלכו בדרך והיו אומרים דברי תורה בכל אותו הדרך. עד שהם היו הולכים נזכר רבי אלעזר אותו הנער. נטו מן הדרך שלוש פרסאות והגיעו לשם. התארחו באותו הבית, נכנסו ומצאו לאותו הנער, שהיה יושב ומתקן שולחן לפניו. כיוון שראה אותם, התקרב אליהם ואמר להם: "בואו, חסידים קדושים, בואו, אילנות העולם, אלה שעליונים ותחתונים משבחים להם, אלה שאפילו דגי הים הגדול יוצאים ליבשה לקראתם." בא רבי אלעזר ונשקו על ראשו, חזר ונשקו על פיו. אמר רבי אלעזר: "נשיקה ראשונה על הדגים שמניחים המים ועולים ליבשה, ונשיקה שנייה על ביצי הדגים שעושים פרי בעולם." פתח אותו הנער ואמר: " 'והיה כאכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליי'." [במדבר טו, יט] ונשא ונתן עם רבי אלעזר. תמה רבי אלעזר ותמהו החברים. אמר רבי אלעזר: "ודאי כן הוא." שאלו אותו עוד בדברי תורה והשיב להם. באו ונשקו אותו כמקודם. שוב פתח הנער בסודות התורה. תמה רבי אלעזר ותמה רבי אבא. אמרו: "מלאכים קדושים שלוחים ממעלה." קמו כל החברים ונשקו אותו. אמר רבי אלעזר: "ברוך הרחמן ששלחני לכאן." ג אמר זה הנער: "חברים, לחם ויין עיקר השולחן הם, כל שאר המאכלים אחריהם נמשכים, והן התורה מַרוַוחַת להם ושלה הם. התורה רוצה מכם בבקשת רחמים ואומרת: 'לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי'. [משלי ט, ה] ועכשיו שהתורה מזמנת לכם והיא רוצה מכם זה הדבר, הן יש לכם לעשות רצונה." אמרו: "כן ודאי זה." ישבו ואכלו ושמחו ביחד. כיוון שאכלו התעכבו על השולחן. פתח הנער ואמר בעניין זקני מואב ומדין. פתח עוד ואמר בעניין 'ויאמר יי אלי אל תצר את מואב' [דברים ב, ט]. אמר רבי אלעזר: "כן ודאי הוא." פתח רבי אלעזר ב'ברכו יי מלאכיו גיבורי כוח'. וענה הנער. שמח רבי אלעזר ושמחו רבי אבא וחבריו. פתח זה הנער ואמר: " 'שחורה אני ונאוה'." [שיר השירים א, ה] באו החברים ונשקו אותו. אמר אותו הנער: "אני אברך." אמרו: "אתה ברך ולך נאה לברך." אמר הנער: "כמה אותות קדושות, כמה ברכות מוכנות לכם מהאם הקדושה, באשר לא מנעתם אותי מלברך." פתח הנער ואמר: " 'מונע בר יקבוהו לאום וברכה לראש משכיר'. [משלי יא, כן] וכן 'לאם' כתיב, לאם הקדושה. אני בן יחיד הייתי לאמי, תנו לי כוס ואברך למלך הקדוש שנתן בבית אמי חברים, מתיירא הייתי לדבר לפניהם דברים חזקים וזכיתי להם, ובגלל כן אני אברך." נתנו לו החברים כוס של ברכה ובירך. והחברים כולם היו בשמחה, כי מיום חתונתו של רבי אלעזר לא שמחו החברים כאותו היום, שישבו שם. קדמו ובירכו אותו בשמחה וברצון הלב. אמר להם הנער: "אין לכם להתפרש ממני אלא מתוך דברי תורה." פתח ואמר: " 'ויי הולך לפניהם יומם כעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה כעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה'. [שמות יג, כא] ואתם החברים יומם ולילה יהיה לפניכם בכל שעה. נשקוהו ובירכו אותו כמקודם. והלכו לפני רבי שמעון וסיפרו לו המעשה. |
מקורות |
|
מלות מפתח |
סכנין, קריאת שמע, הכנסת כלה, שמעיה החסיד (רבי), נטילת ידיים, אלעזר בן שמעון (רבי), דג, ברכת המזון, חמור, שמעון בר יוחאי (רבי) |