מצינו בבנימין הצדיק, שבכל עת היה נותן צדקה בסתר ונרפא מחליו, שכפה את מלאך המוות בצדקותיו, ואף מלאך המוות הלך מביתו, שלא היה יכול לשלוט עליו! והוסיפו לו על שניו עשרים ושתיים שנה.

מפני שבנימין הצדיק היה ממונה על קופה של צדקה. ובאה לו אשה אחת ושבעת בניה ואמרה לו: "רבי, פרנסני!"

אמר לה: ‏"אין בקופה של צדקה כלום."

אמרה לו: "ואם אין אתה מפרנסני, הרי אני ובנַי מתים."

מיד עמד ופרנסה משלו בסתר.

לימים חלה בנימין הצדיק ונטה למות. אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: "ריבונו של עולם! אתה אמרת, שכל המקיים נפש אחת מישראל כאילו מקיים כל העולם כולו; וזה בנימין הצדיק החיה האלמנה ושבעת בניה ונתן להם צדקה בסתר – הרי הוא מצטער בצער מיתה."

ביקשו עליו מלאכי השרת רחמים, וקרעו גזר דינו של מיתה, והוסיפו על שנותיו שתיים ועשרים שנה.

ולפיכך: 'אל תמנע ידך מליתן צדקה' [ממשלי בן סירא].

(ג, קכג). אלפא ביתא דבן סירא, 9-8 (בבא בתרא, דף יא, א; אבות דר' נתן ג). גסטר, סי' ק; מעשה-בוך (גסטר), סי' 83. ב"י ב, 184-183, 351, 366.