מעשה שאמרו לחסיד אחד בחלום: "לך אמור לשמעון בן שטח, שהוא מזומן לעונש גדול, לפי שנדר להרוג כל המכשפות כשייעשה נשיא, והרי נעשה נשיא ולא הרגן. והנה יש שמונים מכשפות במערה באשקלון מחבלות את העולם!"

אמר להם: "‏ירא אני, שלא יאמינני."

אמרה לו: "אם לא יאמינך, עשה לפניו אות זה: תן ידך על עינך והוציאנה, ואחר כך החזירנה למקומה ותחזור."

הלך ואמר לו לשמעון בן שטח. וביקש לעשות לפניו האות, ולא הניחו. אמר לו: "אני מאמינך; על כל זה בלבי חשבתי, בפי לא נדרתי."

מיד עמד שמעון בן שטח ביום סגריר ומטר סוחף. ולקח עמו שמונים בחורים ונתן לכל אחד לבושים נקיים בתוך קדירות גדולות, וכפו אותן על ראשיהם שלא ירד עליהם המטר.

אמר להם: כשאשרוק פעם אחת, מיד תלבשו הלבושים; וכשאשרוק פעם שנית, תיכנסו כולכם יחד. וכיון שאתם נכנסים, מיד כל אחד מכם יחבק אחת ויגביהנה מהארץ; שכיון שמגביהים המכשף מן הארץ, אינו יכול לעשות כלום."

הלך ועמד על שער המערה. אמר להן: "קדושות, פתחו לי, כי מכן אני."

פתחו לו ונכנס. אמרו לו: "איך יכולת לבוא לכאן ביום כזה ובגדיך נגובים ולא ירד עליהם המטר?"

אמר להן: "בין הטיפות הייתי מהלך."

אמרו לו: "ומה באת לעשות כאן?"

אמר להן: "ללמוד מכן, וללמד לכן; כל אחד יעשה מה שהוא יודע."

התחילה זאת אומרת מה שאומרת ומביאה לחם, וזאת אומרת מה שאומרת ומביאה יין, וזאת אומרת מה שאומרת ומביאה בשר, וזאת אומרת מה שאומרת ומביאה תבשילים.

אמרו לו: "ואתה מה תוכל לעשות?"

אמר להן: אני אשרוק שתי פעמים ואביא לכן שמונים בחורים שישמחו בכן ותשמחו בהם."

אמרו לו: "זה מה שאנו רוצות."

מיד שרק פעם אחת, ולבשו הבחורים הלבושים הנגובים.

שרק פעם אחרת, ונכנסו כולם כאחד. אמר להם: "כל אחד יכיר את בת זוגו."

מיד כל אחד הגביה לו אחת מהארץ. אמר לזו: "הביאי לחם" – ולא היתה מביאה; והיו מוליכים אותה לצליבה. אמר לזו: "הביאי יין" – ולא יכלה להביא; והוליכוה לצליבה.

כן עשה לכולן.

להלן הנוסח כפי שהוא מופיע בתלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה ב, דפים עז-עח כולל הסיפור המקדים:

בתר יומין חמא ההוא חסידא לחסידא חבריה מטייל גו גנין גו פרדיסין גו מבועין דמיי וחמא לבריה דמעין מוכס לשונו שותת על פי הנהר בעי ממטי מיא ולא מטי וחמא למרים ברת עלי בצלים רבי לעזר בר יוסה אמר תלייא בחיטי ביזייא ר' יוסי בן חנינא אמר צירא דתרעא דגיהנם קביע באודנה אמר לון למה דא כן אמר ליה דהוות ציימה ומפרסמה ואית דאמרי דהוות ציימה חד יום ומקזה ליה תריי אמר לון עד אימת היא כן אמר ליה עד דייתי שמעון בן שטח ואנן מרימין לה מן גו אודנה וקבעין ליה גו אודניה אמר לון ולמה אמר ליה דאמר אין אנא מתעביד נשייא אנא מקטל חרשייא והא איתעביד נשייא ולא קטל חרשייא והא אית תמנין נשין חרשיין יהיבין גו מערתא דאשקלון מחבלן עלמא אלא איזיל אמור ליה אמר לון אנא דחיל דהוא גבר נשייא ולית הוא מהיימנתי אמר ליה אי הימנך הא טבאות ואין לא עביד הדין סימנך קומוי הב ידך על עיינך ואפקה וחזרה והיא חזרה אזל ותני ליה עבודה בעא מיעבד סימנא קומוי ולא שבקוה אמר ליה ידע אנא דאת גבר חסיד יתיר מן כן את יכיל עבד ולא עוד אלא בפומי לא אמרית בלבי חשבית

מיד עמד שמעון בן שטח ביום סגריר ונסב עימיה תומנין גוברין בחירין ויהב בידיהון תומניי לבושין נקיים ויבונין גו קידרין חדתין וכפונון על רישיהון אמר לון אין צפרית חד זמן לבשון לבושיכון ואין צפרית זמן תניין עולון כולכון כחדא וכיון דאתון עללין כל חד וחד מינכון יגוף חדא ויטלטליניה מן ארעא דעיסקיה דהדין חרשא טלטלתניה מן ארעא לא יכיל עבד כלום אזל וקם ליה על תרעא דמערתא אמר ליה אויים אויים פתחון לי דמן דידכן אנא אמרון ליה היך אתית להכא בהדין יומא אמר לון בני טיפייא הוינא מהלך אמרון ליה ומה אתיתא הכא מיעבד אמר מילף ומילפא כל מטי יעביד מה דהוא חכם והוות כל חדא מינהון אמרה מה דהיא אמרה ומייתיא פיתא וחדא אמרה מה דהיא אמרה ומייתיא קופד אמרה מה דהיא אמרה ומייתיא תבשילין אמרה מה דהיא אמרה ומייתיא חמר אמרון ליה את מה אית בך עבד אמר לון אית בי צפר תרין צפרין ומייתי לכון תמנין גוברין בחירין הווי עמכון חדיי ומחדיי לכון אמרון ליה כן אנן בעיי צפר חדא זמן ולבשון לבושיהון צפר זמן תיניין ועלו כולהון כחדא אמר כל דמטי יחכום זוגיה וטענונון ואזלון וצלבונון.

הדא היא דתנינן מעשה בשמעון בן שטח שתלה נשים באשקלון אמרו שמנים נשים תלה ואין דנין שנים ביום אחד אלא שהיתה השעה צריכה לכך תני אמר ר' אליעזר בן יעקב שמעתי שעונשין שלא כהלכה ועונשין שלא כתורה עד איכן רבי לעזר בי רבי יוסי אמר עד כדי זימזום רבי יוסה אומר בעדים אבל לא בהתרייה מעשה באחד שיצא לדרך רכוב על סוסו בשבת והביאוהו לבית דין וסקלוהו והלא שבות היית אלא שהיתה השעה צריכה להן שוב מעשה באחד שיצא לדרך ואשתו עמו ופנה לאחורי הגדר ועשה צרכיו עמה והביאוהו לבית דין והלקוהו והלא אשתו הוות אלא שנהג עצמו בביזיון.

תרגום עברי ופרשנות לקטע זה ניתן למצוא באתר האינטרנט של "ידיד נפש" שבו יש חלקים ניכרים מן התלמוד הירושלמי מנוקדים, מתורגמים ומבוארים. הנה שני הדפים הרלוונטיים:

http://www.yedidnefesh.com/yerushalmi/hebrew/moed/chagiga/11.htm

http://www.yedidnefesh.com/yerushalmi/hebrew/moed/chagiga/11b.htm

ג (קטו-קטז). מעריך, א, 122 (ירושלמי, חגיגה ב, דף עז-עח; ועוד) בית המדרש, א, 22; נשמת חיים ג, סי' כט, 62. גסטר, סי' שלב (ב); מעשה-בוך (גסטר), סי' 88 (ב). ב"י ב, 199-193189-187, 352, 366. (= סי' 56).