סיפור ראשון (הנחש)

מעשה באדם אחד שהיה עומד ומתפלל, ובא נחש ועבר על רגליו. ולא הפסיק את תפילתו.

‏אמרו לו תלמידיו: "רבנו, לא חשת בעצמך על הנחש שבא ועבר?"

אמר להם: "תבוא לי, שלא חשתי בו."

סיפור שני (הזאב)

מעשה באדם אחד שהיה עומד ומתפלל. ובא זאב ונטל בנו מאצלו. ולא הפסיק את תפילתו. כשסיים, אמרו לו תלמידיו: "‏רבנו, לא חשת בעצמך כשבא הזאב ונטל את בנך מאצלך?"

אמר להם: "תבוא לי, שלא חשתי בו!"

ולא הספיק לגמור את הדבר, עד שבא הזאב והחזיר את התינוק.

אמר לו אביו: "מה עשה לך הזאב?"

אמר לו: "הכניסני לתוך חורבה אחת ושמעתי בת קול שהיתה אומרת לו: לא על זה שלחתיך, אלא על בן פלוני."

ולא הספיק הנער לגמור את הדבר, עד ששמעו קול בכי צועקים ואומרים: "בן פלוני נשכו הזאב!"

ברוך עושה נפלאות גדולות לבדו!

סיפור שלישי (המלך)

מעשה בחסיד אחד שהיה עומד ומתפלל. ובא המלך ועבר עליו, ולא הפסיק את תפילתו. וכשסיים את תפילתו, אמר לו המלך: ‏"היאך אומרים עליכם שפלי רוח? ועכשיו אין אתם אלא מגסי הרוח!"

אמר לו: "אם עמדתי בשוק או בדרך או אם ישבתי בביתי ולא הייתי רץ לקראתך לשאול בשלומך, היה לך לכעוס עלי. אבל התורה הזהירה ואמרה: העומד להתפלל, אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו, ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק!"

כששמע המלך כך, נתפייס ופטר אותו חסיד לשלום.

(ג, פ). א: חיבור מעשיות, 79 (תוספתא, ברכות, ג, כ; ירושלמי, שם, ה, דף ט,ד; בבלי, שם, דף לג,א (ועוד); ס' המעשיות (בגדד), סי' נו, 35. קס הישר, ח, 18. גסטר, סי' קסד; מעשה-בוך (גסטר), סי' 105. באר יהודה ב, 73, 340. צפונות, קנה ("בן דוסא וחברבר"). – ב: מנורת המאור, 41; חיבור מעשיות, 79; ס' המעשיות (בגדד), סי' נז, 35. באר יהודה ב, 73, 340. – ג: ס' המוסר, ד, 29 (בבלי, ברכות, דף לב, ב). גסטר, סי' מה; מעשה-בוך (גסטר), סי' 130. באר יהודה ב, 74-73, 340.