|
מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|
|||
|
|
|||
|
שם הסיפור |
לא תרצח |
|
טקסט |
נוסח ראשון 'לא תרצח' [שמות כ, יג] – לא תתרצח! לא תעשה הדם צורח עליך! מעשה באשה אחת, שהיו לה שני בנים. עמד אחד מהם והרג את אחיו. מה עשתה? נטלה דמו ונתנה בצלוחית. כל זמן שהיה הדם תוסס, ידעה שהוא חי, וכיון שנח, ידעה שהוא מת. אמר רבי אבא בר כהנא: "שני שערים יש לשאול, אחד פנימי ואחד חיצוני. כל מי שהיה נהרג בלא רשות, בא ומשלים את שנותיו בחיצון. הדא הוא דכתיב: 'אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פוקדתי יתר שנותי' [ישעיה לח, י]. אמר הקדוש ברוך הוא: מי הורגו, ועושקני ועושה אותי כאכזרי." נוסח שני על ששה דברים נצטוה אדם הראשון: על עבודת כוכבים ועל חילול השם ועל הדינים ועל שפיכת דמים ועל גילוי עריות ועל הגזל. ועל כולם יש סליחה, חוץ משפיכת הדמים, שנאמר: 'שופך דם האדם באדם דמו יישפך' [בראשית ט, ו]. אמר רבי לוי: "והרי כמה בני אדם שהרגו ומתו על מיטותיהם?!" השיבו אותו: "מהו 'באדם דמו יישפך'? כשיבואו כל בני אדם לעתיד לבוא, אותה שעה דמו יישפך." אמרו: "מעשה בשני אחים, שהרג אחד מהם את חברו, מה עשתה אמם? נטלה כוס אחד ומלאתוּ מדמו והניחה אותו במגדל, והיתה נכנסת כל יום ויום ומצאה אותו הדם תוסס. פעם אחת נכנסה והביטה אותו ומצאתו ששתק. באותה שעה ידעה, שנהרג בנה האחר – לקיים מה שנאמר: 'שופך דם האדם באדם דמו יישפך'. |
|
מקורות |
|
|
מלות מפתח |
|