מקצת חכמים נבחנו בנשים שאינן ראויות. כמו שדיברו על רב, שהיתה אשתו מושלת עליו וחולקת על דבריו. ואם יאמר לה: "בשלי עדשים." – היתה מבשלת אפונים. כן בכל דבריה היתה עושה הפך.

וכשגדל בנה רבי חיא וראה מחלוקת עמו עם אביו, ובכל מה שציוה אותה, היה אומר לאמו: "כן אמר אבי, שתבשלי לו אפונים." – והיתה מבשלת עדשים, כמו שציוה רב. והיה הופך כל דברי אביו לאמו, כדי שתעשה רצון בעלה. ולא היתה מתכוונת לעשות רצון בעלה.

‏ויהי היום, ויאמר רב לבנו: "בני, שבח לבורא, אני רואה שחזרה כונת אמך לעשות מצותי ורצוני!"

ויאמר רבי חיא בנו: "חייך וחיי ראשן, אין הדבר כן, כי אני מחליף דבריך לאמי ועושה הפך דבריך ויבוא לך מה שתצווה כרצונך!"

ויאמר לו אביו: "טוב שכלך ושמחתי מאד בחכמתך, וכן אמרו המושלים: "מחלציך יצא מי שילמדך דברים ועניינים שלא תדע. אבל הימנע מלעשות עוד כזה, שלא תלמד לשונך בדברי כזבים, כמו שנאמר: 'לימדו לשונם דבר שקר העוה נלאו'. [ירצחנ ט, ד].

(ג, ס). חיבור יפה, 15 (בבלי, יבמות, דף סג, א); ס' המעשיות (בגדד), סי' סב, 38; ילקוט סיפורים א, 26. גסטר, סי' תד.