הנוסח הקצר

ומצאתי בספר הגדה, שהיה מר עוקבא בעל תשובה. שנתן עיניו באשה אחת והעלה לבו טינא ונפל בחולי, ואשת איש היתה. לימים נצרכה ללוות ממנו, ומתוך דחקה נתרצית לו. וכבש יצרו ופטרה לשלום ונתרפא.

וכשהיה יוצא לשוק, היה נר דולק בראשו מן השמים, ועל שם כך קראו לו רבי נתן צוציתא.

 

הנוסח הרחב

ויהי איש אחד עשיר מעשירי ישראל ושמו נתן דצוציתא. ויאהב אשה בעולת בעל ושמה חנה. והיה בעלה עני ביותר. והאשה הזאת היתה יפת תואר עד מאד. ‏ויצר לנתן להתחלות בעביר חנה. ונכנסו אליו הרופאים ואמרו לו: "לא תוכל להירפא עד שתשכב עמה."

ואמרו חכמי ישראל: "ימות ואל יעבור עברה זאת!"

אמרו הרופאים: "תבוא ותדבר עמו!"

אמרו חכמים: "לא ייתכן!"

ויארך חליו עד מאד.

ויהיו חובות הרבה לבעל חנה. ויתנוהו אל בית הסוהר, כי לא היה לו מה ליתן לבעלי החובות. ואשתו היתה טווה ביום ובלילה והיתה קונה לחם בדמי המטווה והיתה מביאה לו לבית הסוהר. ויהי ימים רבים בבית הסוהר, ותקצר נפשו למות.

ויהי היום ויאמר לאשתו: "כל הפודה נפש אחת ממיתה, כאילו מקיים נפשות רבות. ואני קצתי בחיי בבית הסוהר. חמלי עלי ולכי לנתן ובקשי ממנו, שילווה לך הממון, ותפדי נפשי ממוות."

ותאמר לו: "הלא ידעת אם לא שמעת, שהוא חולה ונוטה למות בעבורי, ובכל יום ויום יבואו אלי שלוחיו בממון הרבה, ואיני מקבלת מהם ואומרת להם, שלא יראה פני לעולם! ואיך אלך אליו ללוות ממנו ממון? אם היה בך דעת, לא היית אומר לי דבר כזה. שמא בהיארך אסורך נשתעממת ויצאת מדעתך."

ותקצוף עליו ותלד לביתה בחרי אף. ולא הלכה אליו שלושה ימים. ויהי ביום הרביעי, ותחמול עליו ותאמר: "אלכה ואראנו בטרם ימות."

ותלך האשה ותמצאהו נוטה למות. ויאמר לה: "הקדוש ברוך הוא יבקש חמסי ממך ויתפשך בעווני. אבל אני רואה, שאת רוצה שאמות בכאן ותינשאי לנתן לאשה."

ותאמר לו: "גרש אותי ועזבני – ואלך אליו."

ויאמר לה: "הלא זה דברי שאת חפצה להינשא אליו."

ותזעק בקול גדול ותפול על פניה ותאמר: "מי שמע כזאת? מי ראה כאלה? האיש הזה אומר לי: ‏לכי ונאפי ותיטמאי – והוציאיני מבית הסוהר!"

ויאמר לה בעלה: "לכי מעלי ועזביני, עד שירחם הקדוש ברוך הוא עלי!"

ותלך לביתה ותחשוב בצרתה ובצרת בעלה. ותחמול עליו. ‏ותברר לבבה ותתפלל חנה ותאמר: "אנא יי, הצילני והושיעני, שלא איכשל בעבירה!"

ותלד לבית נתן. ויראו אותה סריסיו וימהרו להגיד לנתן: "חנה עומדת בשער!"

ויאמר להם: "אם אמת הדבר, תהיו חפשים!"

ותבוא בחצר. ותאמר לו שפחתו: "הנה חנה עומדת בחצר!"

ויאמר לה: "גם את תהיי חפשית!"

ותבוא אליו חנה. וישא עיניו ויאמר לה: "גברתי, מה תרצי ומה שאלתך ותינתן לך, ומה בקשתך ותיעש?"

ותאמר: "שאלתי ובקשתי, שתלווה לאישי כך וכך, שהוא חבוש בבית הסוהר, ולך תהיה צדקה לפני יי."

ויצו את עבדיו להוציא את הממון ויתן לה חפצה.

ויאמר לה: "הנה נא עשיתי רצונך, ואת יודעת, שאני חולה מאד מאהבתך. ועתה עשי רצוני והחייני."

ותאמר לו חנה: "הנני בידך ותחת כנפיך ואין לי פה להמרות את פיך. אבל אודיעך, שבאה לך שעה לקנות חיי העולם הבא. והיזהר שלא תפסיד שכרך וטוב העולם בדבר מועט, ואל תאסרני על בעלי. וחשוב שהגעת לחפצך, ואל תאבד למעני טובה הרבה, והנשאר באשר יכלה ויתום בחרטה!

‏וחשוב ביסורי הקדוש ברוך הוא ואל תעשה דבר שתתנחם באחריתך. וזו לך שעה קלה ותימנע לקנות חיים ארוכים ושכר טוב בעולם הזה ובעולם הבא, שלא יוכל אדם להגיע לדבר זה אלא בעמל רב וביגיעה גדולה. ואתה יכול להגיע לרצון בוראך בשעה קלה, אם תשמע לעצתי ותגער ביצר שכלך, וטוב לך!"

ויהי כשמוע האיש את דבריה, ויגער ביצר הרע. ויקם ממיטתו ויפול על פניו ארצה. ויתנפל לפני יי ויתפלל להכניע יצרו ולשבור תאותו ולהדריכו בדרך ישרה וטובה ולסלוח עוונותיו ולשוב בתשובה שלמה. ויענהו יי וייעתר לו.

ויאמר נתן לחנה: "‏ברוכה את ליי וברוך טעמך, אשר כליתיני היום הזה מבוא בדמים ועבירה וידך הושיעה לי. לכי לשלום לביתך!"

ותלך האשה ותפדה את בעלה מבית הסוהר. ותגד לו את אשר עשתה. ולא האמין לה אישה, כי חשד, כי נתן בא אליה, והיא העלימה ממנו.

ויהי כי ארכו הימים, וישקף רבי עקיבא בעד החלון, וירא איש רוכב על סוס ועל ראשו זיו גדול וזוהר ומזהיר כשמש.

ויקרא אליו אחד מתלמידיו ויאמר לו: "מי הוא זה האיש הרוכב על הסוס?"

ויאמר: "זה היא נתן רועה הזונות."

ויאמר לתלמידיו: "‏התראו אתם כלום על ראשו?"

ויאמרו לו: "לא."

ויאמר להם: "‏מהרו והביאוהו אלי!"

ויבוא לפניו. ויאמר לו: "בני, על ראשך אור גדול בלכתך, ואני יודע שאתה מיורשי עולם הבא. ‏ועתה הודיעני, מה עשית?"

ויודיעהו דבר חנה.

ויתמה רבי עקיבא על התאפקו והיכנעו בכיבוש יצרו ושובו בתשובה שלמה. ויאמר לו: "אמנם עשית דבר גדול ועל כן הזריח הקדוש ברוך הוא אור על ראשך, הזיו הגדול הזה שראיתי. והנה זה בעולם הזה, ועל אחת כמה וכמה בעולם הבא! ואתה, בני, שמעני ושב לפני ואלמדך תורה."

ויעש כן וישב לפני רבי עקיבא. ויפתח הפותח ואין סוגר דלתות לבו בתורתו. ויהי לימים מועטים הגיע למעלה גדולה בחכמה וישב בצד רבי עקיבא במעלה אחת.

ויהי היום ויעבור בעל חנה על מדרשות רבי עקיבא. וירא את נתן דצוציתא בצד רבי עקיבא במעלה אחת. וישאל לאחד מן התלמידים, איך עלה נתן לזו הגדולה? ויספר לו כל המעשה הזה. ‏אז האמין האיש לדברי אשתו. וישקוט רוח הקנאה שעבר עליו שאסר אותה. ויבוא אל ביתו וישק ראש אשתו ויאמר לה: "‏מחלי לי על שחשדתיך בדבר נתן. עד שראיתיהו היום בצד רבי עקיבא ושאלתי והגידו לי כל דבריו. הקדוש ברוך הוא ירבה שכרך כפלי כפליים, כי הייתי בדאגה גדולה בנפשי, עד שהושיעני הקדוש ברוך הוא בדבר הזה שנגלה אלי היום.

(ג, כה-כז). א: רש"י, סנהדרין לא, ב. ב: חיבור יפה, 30-29; מעיל צדקה, סי' תרא; ס' המעשיות (בגדד) סי' קח, 77-75; עושה פלא ג, 70-68; בית המדרש ה, 144-142; אוצר המדרשים ב, 326-325. גסטר סי' לה; מעשה-בוך (גסטר), סי' 246. ש"א, 188. הלר, 327 (סי' 15). ב"י א, 113-108, 332-330, 367-366, 383-382 (= סי' 71). – צפונות , קסט-קע.