מעשה ברבי מתיא בן חרש שהיה יושב ועוסק בתורה. והיה זיו פניו דומה לחמה ולבנה וקלסתר פניו דומה למלאכי השרת ביראת שמים. שמימיו לא נשא עיניו וראה אשת חברו ולא אשה בעולם.

פעם אחת היה יושב ועוסק בתורה בבית המדרש. עבר השטן וראה אותו ונתקנא בו. אמר: "אי אפשר אדם כמות זה שלא חטא?"

מה עשה? באותה שעה עלה לרקיע ובא ועמד לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו: "רבונו של עולם, מתיא בן חרש מה הוא לפניך?"

אמר לו: "צדיק גמור."

אמר לפניו: "רבונו של עולם, תן לי רשות ואני אסית אותו."

אמר לו: "אין אתה יכול לו."

אמר לו: "אף על פי כן תן לי רשות."

אמר לו: "לך!"

מיד הלך ומצאו שהוא יושב ועוסק בתורה. מה עשה? נדמה לו לאשה יפה שלא היתה כמותה בעולם, כמות נעמה אחות תובל קין, שטעו בה מלאכי השרת, שנאמר: 'ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה' [בראשית ו, ב]. בא ועמד לפניו. כיון שראה אותה, הפך פניו וחזר לאחוריו. שב ובא לצד השמאל. כיון שראה אותו, שהיה מתהפך לו מכל צד, אמר: "אני מתיירא

שמא מתגבר עלי יצר הרע ויחטיאני."

מה עשה אותו צדיק? קרא לתלמידו שהיה משמש לפניו. אמר לו: "לך והבא לי אש ומסמרים."

הלך והביא לו. נתן המסמרים באש, עד שנעשו כאש, ונתן אותם בעיניו.

כיון שראה השטן כך, נבהל ורעד ונפל לאחוריו. באותה שעה עלה השטן למרום ועמד לפני הקדוש ברוך הוא ואמר: "‏רבונו של עולם, כך וכך היה המעשה."

אמר לו: "והלא אמרתי לך שאין אתה יכול לו!"

‏באותה שעה קרא הקדוש ברוך הוא לרפאל ואמר לו: "לך ורפא את עיניו של מתיא בן חרש."

בא ועמד לפניו.

אמר לו: "מי אתה?"

אמר לו: "אני רפאל שלוחו של הקדוש ברוך הוא. הוא שלחני לרפא את עיניך."

אמר לו: "הניחני, מה שהיה היה."

חזר לפני הקדוש ברוך הוא ואמר לפניו: "רבונו של עולם! כך וכך אמר לי."

אמר לו הקדוש ברוך הוא: "לך ואמור לו: "אני ערב לך, שלא ישלוט בך יצר הרע."

מיד ריפא אותו.

מכאן אמרו חכמים: כל מי שאינו רוצה לראות באשת איש, אין יצר הרע שולט בו. והיינו דכתיב: 'בן פורת יוסף, בן פורת עלי-עין'. [בראשית מט, כב] אל תקרא: עֲלֵי עַיִן, אלא עֲלִי עַיִן, עין שלא רצתה ליהנות ממה שאינו שלה, אין יצר הרע שולט בה. הקדוש ברוך הוא יסלק ממנו יצר הרע ושנאת חינם ויגער בשטן ואל ישטין עלינו.

(ג, כד-כה). גסטר, סי' קלו; מד' אבכיר, ילקוט שמעוני, בראשית, קסא; חיבור מעשיות; בית-המדרש א, 79-78 ‏(ה, 207); אוצר מדרשים ב, 457; ס' המעשיות (בגדד), סי' מג, 29; כפתור ופרח, 61. נ"א: שלשלת הקבלה, 23; שארית ישראל, 21. – ש"א, 122 (5-4), 190, 191. ב"י א, 141-139, 339-335, 370, 383, 387‏ (= סי' 82). – צפונות, קעב.