א

מעשה ברבי אליעזר בן הורקנוס, שהיו לאביו חורשים. והיו חורשים על גבי המענה, והוא היה חורש בטרשים [באדמה קשה ומלאת אבנים]. ישב לו והיה בוכה.

אמר לו אביו: "מפני מה אתה בוכה? שמא מצטער אתה, שאתה חורש בטרשים? עכשיו אתה חורש על גבי המענה."

ישב לו על גבי המענה והיה בוכה.

אמר לו אביו: "מפני מה אתה בוכה? שמא מצטער אתה, שאתה חורש על גבי המענה?"

אמר לו: "לאו."

"ולמה אתה בוכה?"

אמר לו: "שאני מבקש ללמוד תורה."

אמר לו אביו: "והלא בן עשרים ושמונה שנים אתה, ואתה מבקש ללמוד תורה? אלא קח לך אשה ותלד לך בנים, ואתה מוליכם לבית הספר!"

עשה רבי אליעזר שתי שבתות ולא טעם כלום, עד שנגלה לו אליהו זכור לטוב ואמר לו: "בן הורקנוס, מפני מה אתה בוכה?"

אמר לו: "מפני שאני מבקש ללמוד תורה."

אמר לו: "אם אתה מבקש ללמוד תורה, עלה לירושלים אצל רבן יוחנן בן זכאי.

עמד והלך אצל רבן יוחנן בן זכאי וישב לו והיה בוכה.

אמר לו: "מפני מה אתה בוכה?"

אמר לו: "מפני שאני מבקש ללמוד תורה."

אמר לו: "בן מי אתה?" ולא הגיד לו. אמר לו: "מימיך לא למדת קריאת שמע ולא תפילה ולא ברכת המזון?"

אמר לו: "לאו."

אמר לו: "עמוד ואלמדך שלושתן."

ישב והיה בוכה.

אמר לו: "בני, מפני מה אתה בוכה?"

אמר לו: "שאני מבקש ללמוד תורה."

והיה אומר לו שתי הלכות כל ימי השבוע, והיה חוזר לו עליהן ומדבקן. עשה שמונה ימים

ולא טעם כלום. עד שעלה ריח פיו לפני רבן יוחנן בן זכאי והעמידו מלפניו.

ישב והיה בוכה.

אמר לו: "בני, מפני מה אתה בוכה?"

אמר לו: "מפני שהעמדתני מלפניך כאדם שמעמיד מלפניו מוכה שחין."

אמר לו: "בני, כשם שעלה ריח פיך מלפני, כך יעלה ריח חוקי תורה מפיך לשמים!" אמר לו: "בני, בן מי אתה?"

אמר לו: "בן הורקנוס אני."

אמר לו: "והלא בן גדולי עולם אתה, ולא היית מגיד לי?" אמר לו: "חייך, היום אתה סועד אצלי."

אמר לו: "כבר סעדתי אצל אכסניא שלי."

אמר לו: "ומי אכסניא שלך?"

אמר לו: "רבי יהושע בן חנניה ורבי יוסי הכהן."

שלח ושאל אכסניא שלו. אמר להם: "אצלכם סעד אליעזר היום?"

אמרו לו: " לאו."

והלא יש לו שמונה ימים שלא טעם כלום!

אחרי כן הלכו רבי יהושע בך חנניה ורבי יוסי הכהן ואמרו לרבן יוחנן בך זכאי: "והלא לו שמונה ימים שלא טעם כלום!"

ב

אמרו בניו של הורקנוס לאביהם: "עלה לירושלים ונדה את בנך אליעזר מנכסיך."

ועלה לירישלים לנדותו, ומצא שם יום טוב לרבן יוחנן בך זכאי, והיו כל גדולי המדינה סועדים אצלו: בן ציצית הכסת ונקדימון בן גוריון ובן כלבא שבוע. אמרו לו: "הרי אביו של רבי אליעזר בא."

אמר להם: "עשו לו מקום!"

ועשו לו מקום והושיבו אותו אצלו, ‏ונתן רבך יוחנן עיניו ברבי אליעזר. אמר לו: "אמור לנו

דבר אחד מן התורה."

אמר לו: "רבי, אמשול לך משל, למה הדבר דומה? לבור הזה שאינו יכול להוציא מים יותר ממה שהוא מכניס, כך אני איני יכול לומר דברי תורה יותר ממה שקיבלתי ממך."

אמר לו רבן יוחנן: "אמשול לך משל: למה הדבר דומה? למעיין זה שהוא נובע ומוציא מים ויש בכוחו להוציא מים יותר ממה שהוא מכניס, כך אתה יכול לומר דברי תורה יותר ממה שקיבלו מסיני." ועוד אמר לו: "שמא ממני אתה מתבייש? ‏הריני עומד מאצלך."

עמד רבן יוחנן והלך לו לחוץ, והיה רבי אליעזר יושב ודורש, ופניו מאירות כאור החמה, וקרנותיו יוצאות כקרנותיו של משה, ואיך אדם יודע אם יום ואם לילה.

בא רבן יוחנן מאחוריו ונשקו על ראשו. אמר לו: "אשריכם אברהם יצחק ויעקב שיצא זה מחלציכם."

אמר הורקנוס: "למי אמר כך?"

אמרו לו: "לאליעזר בנך."

אמר להם: "לא כך היה לו לומר, אלא: אשרי אני שיצא זה מחלצי."

היה רבי אליעזר יושב ודורש, ואביו עומד על רגליו. כיון שראה אביו עומד על רגליו, נבהל. אמר לו: "אבא, שב, שאיני יכול לומר דברי תורה, ואתה עומד על רגליך."

אמר לו: "בני, לא על כך באתי, אלא לנדותך מנכסי, ועתה שבאתי לראותך וראיתי כל השבח הזה, הרי אחיך מנודים מהם והם נתונים לך במתנה."

אמר לו: "והרי איני שווה כאחד מהם, אילו קרקעות ביקשתי מלפני הקדוש ברוך הוא, היה לפניו ליתן לי, שנאמר: 'ליי הארץ ומלואה תבל ויושבי בה' [תהלים כד, א], ואילו כסף וזהב ביקשתי, היה נותן לי, שנאמר: 'לי הכסף ולי הזהב נאום יי צבאות' [חגי ב, ח]. אלא לא ביקשתי מלפני הקדוש ברוך הוא אלא תורה בלבד, שנאמר: 'על כן כל פיקודי כל יישרתי, כל אורח שקר

שנאתי' [תהלים קיט, קכח].

הנוסח במסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן נוסחא ב פרק יג.

אמרו עליו על ר' אליעזר בן הורקנוס כשבקש ללמוד תורהחורשין הרבה היו לאביו והוא היה חורש בטרשין. ישב לו והיה בוכה. אמר לו אביו: "בני, מפני מה אתה בוכה? שמא מצטער אתה שאתה חורש בטרשין? למחר בוא וחרוש על גב מענה."

ישב לו על גב מענה והיה בוכה. אמר לו אביו: "מה אתה בוכה?"

אמר לו: "שאני מבקש ללמוד תורה."

אמר לו: "והרי בן כ"ח שנים אתה, ואתה מבקש ללמוד תורה? אלא לך וקח לך אשה והוליד ממנה בנים והוליכן לבית הספר."

היה מצטער ג' שבתות עד שנגלה עליו אליהו. אמר לו: "עלה לך אצל בן זכאי לירושלים."

עלה. ישב לו והיה בוכה.

אמר לו (ר' יוחנן בן זכאי): "בן מי אתה?" ולא הגיד לו. "מה אתה בוכה? מה תבקש?"

אמר לו: "ללמוד תורה."

אמר לו: "מימיך לא נכנסת לבית הספר ולא למדת קריאת שמע ולא תפלה ולא ברכת המזון?"

אמר לו: "לאו."

עמד ולמדו שלשתן. אמר לו: "מה אתה מבקש – לקרות או לשנות?"

אמר לו: "לשנות."

היה מלמדו שתי הלכות כל ימות השבת ובשבת היה חוזר עליהם ומדבקן. עשה שמונה ימים ולא טעם כלום עד שעלה ריח פיו לפניו וטרדו מלפניו. וישב לו והיה בוכה.

אמר לו: "למה אתה בוכה."

אמר לו: "שהעמדתני מלפניך כאדם שהוא מעמיד מלפניו מוכה שחין."

אמר לו: "בן מי את?"

אמר לו: "בן הורקנוס אני."

אמר לו: "הלא את בן גדולי העולם ולא היית מודיעני. היום את סועד אצלי."

אמר לו: "כבר סעדתי אצל בני אכסניא שלי."

שלח רבן יוחנן לבני אכסניא שלו. אמר להם: "אצליכם סעד אליעזר היום?"

אמרו לו: "לאו. והרי יש לו שמנה ימים שלא טעם כלום."

רבי יהושע בן חנניה ור' יוסי הכהן ור' שמעון בן נתנאל הלכו ואמרו לרבן יוחנן: "והרי יש לו שמנה ימים שלא טעם כלום."

וכיון ששמע ר' יוחנן בן זכאי, עמד וקרע את בגדיו. אמר לו: "אי לך ר' אליעזר שהיית מושלך מבינותינו, אבל אני אומר לך: כשם שעלה ריח פיך מלפני, כך תהא משנת פיך יוצאה מסוף העולם ועד סופו. קורא אני עליך: 'ושם האחד אליעזר' (שמות י"ח ד')"

אמרו בניו של הורקנוס לאביהם: "לך ונדה את אליעזר מנכסיך."

עלה לירושלים לנדותו מנכסיו ומצא שם יום טוב לר' יוחנן בן זכאי וכל גדולי המדינה מסובין אצלו. ואלו הן: בן ציצת הכסף ונקדימון בן גוריון ובן כלבא שבוע. ולמה נקרא שמו בן ציצת הכסף אלא שהיה מיסב למעלה מכל גדולי המדינה. אמרו עליו על נקדימון בן גוריון שהיו לו בבית ארבעים כורים של גנות מזהב. אמרו עליו על בן כלבא שבוע שהיה לו מזון ג' שנים לכל אחד ואחד שבירושלים. וכשעמד הסקרין שרפו את האוצרות שבירושלים, מדדו כל מה שהיה לו ומצאו מזון ג' שנים לכל אחד ואחד בירושלים. רבי יהושע רבי שמעון בן נתנאל הלכו ואמרו לרבי יוחנן בן זכאי: "הרי אביו של רבי אליעזר בא."

אמר להם: "עשו לו מקום."

ועשו לו מקום והושיבוהו אצלו ביניהן.

אמר לו רבי יוחנן בן זכאי: "אליעזר, אמור לנו דבר אחד מדברי תורה."

אמר לו: "אמשול לך משל: למה אני דומה? לבור הזה שאינו יכול להוציא מים יותר ממה שהוא מכניס."

אמר לו: "אמשול לך משל: למה הדבר דומה? לבאר הזאת שהיא מזלת ומוציאה מים מאיליה, כך את יכול לומר דברי תורה יתר ממה שנאמר למשה בסיני."

אמר לו ב' וג' פעמים ולא קבל עליו.

יצא רבן יוחנן בן זכאי והלך לו, והיה ר' אליעזר יושב ודורש דברים יותר ממה שנאמר למשה בסיני, ופניו מאירות כאור החמה וקרנותיו יוצאות כקרנותיו של משה, ואין אדם יודע אם יום הוא ואם לילה."

רבי יהושע ור' שמעון בן נתנאל הלכו ואמרו לרבן יוחנן בן זכאי: "בוא וראה רבי אליעזר יושב ודורש דברים יותר ממה שנאמר למשה בסיני ופניו מאירות כאור החמה וקרנותיו יוצאות כקרנותיו של משה, ואין אדם יודע אם יום הוא ואם לילה."

בא ר' יוחנן בן זכאי מאחריו ונשקו על ראשו ואמר: "אשריכם אברהם, יצחק ויעקב שיצא זה מחלציכם."

אמר להם אביו של רבי אליעזר: "למי אתם אומרים כך?"

אמרו לו: "לבנך אליעזר."

אמר להם: "וכך היה צריך לומר אשריכם אברהם יצחק ויעקב שיצא זה מחלציכם? לא היה צריך לומר אלא אשרי אני שיצא מחלצי."

היה רבי אליעזר יושב ודורש ואביו עומד על רגליו.

אמר לו: "אבא איני יכול להיות יושב ודורש ולומד דברי תורה ואתה עומד על רגליך."

עמד והושיבו אצלו.

אמר לו: "בני, לא באתי לשבח הזה, ולא באתי אלא לנדותך מנכסי. ועכשיו שבאתי וראיתי ושמחתי בתלמוד תורתך הרי אחיך מנודים מהם והם נתונים לך במתנה."

אמר לו: "מוצל אני עד שאני שוה לכל אחד בהם."

אמר לו: "אילו בקשתי מלפני המקום כסף וזהב היה לו ליתן לי שנאמר: 'לי הכסף ולי הזהב' וגומר. (חגי ב' ח'). אילו בקשתי ממנו קרקעות היה נותן לי, שנאמר: 'לה' הארץ ומלואה' (תהלים כ"ד א). לא בקשתי ממנו אלא שאזכה לתורה שנאמר: 'על כן כל פקודי כל ישרתי כל ארח שקר שנאתי' (שם קי"ט קכ"ח).

הנוסח בפרקי דרבי אליעזר (היגר) לפי כתב יד ב'

מעשה בר' אליעזר בן הורקנוס שהיו לאביו חורשין הרבה והיו חורשין על גבי המענה, והוא היה חורש בטרשין. ישב לו והיה בוכה.

אמר לו אביו: "מפני מה אתה בוכה? שמא מצטער אתה שאתה חורש בטרשין? עכשיו הרי אתה חורש עמנו על גבי המענה."

ישב לו על גבי המענה והיה בוכה. אמר לו אביו: "מפני מה אתה בוכה? שמא מצטער אתה שאתה חורש על גבי המענה?"

אמר לו: "לאו."

אמר לו: "ולמה אתה בוכה?"

אמר לו: "איני בוכה אלא שאני מבקש ללמוד תורה."

אמר לו: "והרי בן שמנה ועשרים שנה אתה ואתה מבקש ללמוד תורה? אלא קח לך אשה והוליד בנים ואתה מוליכן לבית הספר."

עשה שתי שבתות שלא טעם כלום עד שנגלה עליו אליהו זכור לטוב.

אמר לו: "בן הורקנוס מפני מה אתה בוכה?"

אמר לו: "מפני שאני מבקש ללמוד תורה."

אמר לו: "אם אתה מבקש ללמוד תורה, עלה לך לירושלם אצל רבן יוחנן בן זכאי."

עמד ועלה לו אל ירושלם אצל רבן יוחנן בן זכאי. ישב לפניו והיה בוכה.

אמר לו: "מפני מה אתה בוכה?"

אמר לו: "מפני שאני מבקש ללמוד תורה."

אמר לו: "בן מי אתה?"

לא רצה להגיד לו.

אמר לו: "מימיך לא למדת לא קריית שמע ולא תפלה ולא ברכת המזון?"

אמר לו: "לאו."

עמד ולמדו שלשתן.

ישב לו והיה בוכה.

אמר לו: "מפני מה אתה בוכה?"

אמר לו: "מפני שאני מבקש ללמוד תורה."

עמד ולמדו תורה, והיה אומר לו ב' הלכות כל ימות השבוע, ובשבת היה חוזר עליהן ומדבקן.

עשה שמנה ימים ולא טעם כלום עד שעלה ריח פיו לפני רבן יוחנן והעמידו לפניו.

ישב לו והיה בוכה.

אמר לו: "מפני מה אתה בוכה?"

אמר לו: "שהעמדתני לפניך כאדם שהוא מעמיד מלפניו מוכה שחין."

אמר לו: "בני, כשם שעלה ריח פיך מלפני, כך יעלה ריח חקי תורה מפיך לשמים."

אמר לו: "בן מי אתה?"

אמר לו: "בן הורקנוס."

אמר לו: "והרי אתה בן גדולי עולם, ולא היית מגיד לי?" אמר לו: "חייך אתה סועד אצלי."

אמר לו: "כבר סעדתי אצל אכסנאי שלי."

אמר לו: "ומי הוא האכסנאי שלך?"

אמר לו: "ר' יהושע בן חנניא ורבי יוסי הכהן."

שלח ושאל לפני אכסנאי שלו. אמר להם: "אצלכם סעד אליעזר היום?"

אמרו לו: "לאו, והרי יש שמנה ימים שלא טעם כלום."

ר' יהושע בן חנניא ור' יוסי הכהן הלכו ואמרו לרבן יוחנן בן זכאי: "הרי יש לו שמנה ימים שלא טעם כלום."

אמרו בניו של הורקנוס לאביהם: "עלה לך לירושלים ונדה את בנך אלעזר מנכסיך."

ועלה לו לירושלים לנדותו ונמצא שם יום טוב לרבן יוחנן בן זכאי, והיו כל גדולי המדינה סועדים אצלו, שהיה מסב למעלה מגדולי ירושלים. אמרו עליו על נקדימון בן גוריון שהיו לו מזון שלש סאין קמח לכל אחד ואחד שחיה בירושלים, וכשעמדו הסיקרין ושרפו את כל האוצרות מדדו ומצאו שהיה לו מזון ג' שנים לכל אחד ואחד שהיה בירושלים אמרו עליו על בן כלבא שבוע שהיה לו בית ארבעה כורין של גנות טחין בזהב.

אמרו: "הרי אביו של ר' אליעזר בא."

אמר להם: "עשו לו מקום והושיבו אותו אצלן."

נתן עיניו בר' אליעזר, אמר לו: "אמור לנו דבר אחד מן התורה."

אמר לו: "אמשול לך משל: למה הדבר דומה? לבור הזה שאינו יכול להוציא מים יותר ממה שהוא מכניס, כך איני יכול לומר דברי תורה יותר ממה שקבלתי ממך."

אמר לו: "אמשול לך משל, למה את דומה, למעיין שהוא נובע ומוציא מים ויש בכחו להוציא יתר ממה שאינו נכנס לתוכו, כך אתה יכול לומר דברי תורה יתר ממה שקבל משה מסיני."

אמר לו: "שמא ממני אתה מתביש? הרי אני עומד והולך לי."

עמד לו רבן יוחנן בן זכאי והלך לו לחוץ, והיה ר' אלעזר יושב ודורש ופניו מאירות כאור החמה וקרנותיו יוצאות כקרנות משה רבינו, ואין אדם יודע אם יום ואם לילה.

בא מאחריו ונשק לו על ראשו. אמר לו: "אשריכם אברהם יצחק ויעקב מי יצא מחלציכם."

אמר הורקנוס אביו: "למי אמר כך?"

אמרו לו: "יצחק ויעקב ואליעזר בנך."

אמר להם: "וכן היה צריך לומר אשריכם אברהם יצחק ויעקב מי יצא מחלציכן, אלא אשרי אני מי יצא מחלצי."

היה רבי אליעזר יושב ודורש ואביו עמד על רגליו.

כיון שראה שאביו עומד על רגל נבהל. אמר לו: "אבא שב לך, שאיני יכול לומר דברי תורה ואת עומד על רגליך."

אמר לו: "בני, לא על כן באתי אלא לנדותך מנכסי, ועכשיו שבאתי וראיתי השבח הזה הרי אחיך מנודים מהם והם נתונים לך במתנה."

אמר לו: "והרי איני שוה כאחד מהם. אילו קרקעות בקשתי מלפני הקב"ה היה לפניו ליתן לי שנאמר: 'לה' הארץ ומלואה', ואלו כסף בקשתי היה לפניו ליתן לי, שנאמר: 'לי הכסף ולי הזהב'." אמר: "לא בקשתי מהקב"ה אלא שאזכה לתורה בלבד, שנאמר: 'כל פקודי כל ישרתי כל אורח שקר שנאתי'."

הנוסח באוצר המדרשים (אייזנשטיין) עמוד כז

ושותה בצמא את דבריהם – שכל זמן שדברי תורה נכנסין ומוצאין חדרי לב נכנסין ושורין בתוכו ואין יצר הרע שולט ביניהם.

דבר אחר: זה ר' אליעזר בן הורקנוס שביקש ללמוד תורה והיו לאביו חורשין הרבה והוא היה חורש בטרשין, ישב לו והיה בוכה.

אמר לו אביו: "למה אתה בוכה? שמא אתה מצטער שאתה חורש עמנו בטרשין? למחר בוא וחרוש עמנו על גבי מענה."

למחר בא וישב לו והיה בוכה, אמר לו אביו" "מפני מה אתה בוכה?"

אמר לו: "שאני מבקש ללמוד תורה."

אמר לו: "הרי אתה בן עשרים ושמונה שנים ואתה מבקש ללמוד תורה? – אלא לך וקח אשה ותוליד בנים והוליכם לבית הספר."

והיה מצטער שלש שבתות עד שנגלה אליו אליהו ז"ל ואמר לו: "לך עלה אצל בן זכאי לירושלם."

עלה לן אצל בן זכאי בירושלם, ישב לו והיה בוכה.

אמר לו: "מפני מה אתה בוכה?"

אמר לו: "רצוני ללמוד תורה."

אמר לו: "מי אתה?"

ולא הגיד לו.

אמר לו: "לא למדת מימיך?"

אמר לו: "לאו."

התחיל ללמדו קריאת שמע ותפלה וברכת המזון ושני הלכות בכל יום, ובשבת חוזר ומדבקן. עשה שמונה ימים שלא טעם כלום עד שעלה ריח רע בפיו, מיד טרדו מלפניו, ישב לו והיה בוכה.

אמר: "העמדתני מלפניך כאדם שהוא מוכה שחין."

אמר לו: "בן מי אתה?"

אמר לו: "בן הורקנוס."

אמר לו: "בן גדולי עולם אתה ולא הגדת לי? היום אתה סועד אצלי."

אמר לו: "כבר סעדתי אצל בני אכסניא שלי."

שלח ר' יוחנן ושאל לאכסניא ואמרו לו: "הרי שמונה ימים שלא טעם כלום."

הלכו ר' יהושע בן חנניה (ור' יוסף הכהן) [ור' שמעון בן נתנאל] כדי להגיד לו. מיד כששמע בן זכאי כך קרע בגדיו ואמר: "אי לך אליעזר שהיית מושלך בינותינו. אבל אומר לך: כשם שעלה ריח פיך לפני כך תהא משנת פיך יוצאת מסוף העולם ועד סופו. קורא אני עליך 'ושם האחד אליעזר' (שמות י"ח ד').

אמרו בניו להורקנוס: "לך ונדה אליעזר בנכסיך."

עלה לירושלם לנדותו מנכסיו ומצא יום טוב גדול לרבי יוחנן בן זכאי שהיו גדולי המדינה מסובין עמו, בן ציצית הכסת ונקדימון בן גוריון ובן כלבא שבוע.

ולמה נקרא שמו בן ציצית הכסת שהיה מיסב למעלה מכל גדולי המדינה. אמרו על נקדימון בן גוריון שהיה לו בבית ארבעת כורין של גגות טוחנן בזהב, ואמרו על בן כלבא שבוע שהיה לו מזון שלש סעודות לכל אחד מירושלם.

מיד עשו מקום להורקנוס והושיבוהו אצלם.

ר' יהושע בן חנניה ור' שמעון בן נתנאל הלכו ואמרו לרבי יוחנן בן זכאי: "הרי אביו של ר' אליעזר, בא."

אמר להם: עשו לו (לרבי אליעזר) מקום."

עשו לו מקום והשיבו אצלם בינותן.

אמר לו רבי יוחנן בן זכאי לאליעזר: "אמור לנו דבר אחד מדברי תורה."

אמר לו: "רבי, אמשל לך משל: למה אני דומה? לבור הזה שאינו יכול להוציא מים יתר ממה שהוא מכניס, כך אני איני יכול לומר דברי תורה יותר ממה שקבלתי ממך."

אמר לו: "בני, אמשל לך משל: למה הדבר דומה? לבאר הזו שהיא מזלת ומוציאה מים מאליה, כך אף אתה יכול לומר דברי תורה יותר ממה שנאמר למשה בסיני."

אמר לו שנים ושלשה פעמים ולא קבל עליו. יצא (רבי יוחנן בן סכאי) והלך לו.

היה ר' אליעזר יושב ודורש דברים יותר ממה שנאמר למשה בסיני ופניו מאירות כאור החמה וקרנותיו יוצאות כקרניו של משה ואין אדם יודע אם יום ואם לילה.

ר' יהושע בן חנניה ור' שמעון בן נתנאל הלכו ואמרו לרבי יוחנן בן זכאי: "בא וראה אליעזר יושב ודורש דברים יותר ממה שנאמר למשה בסיני ופניו מאירות כאור החמה וקרנותיו יוצאות בקרנותיו של משה ואין אדם יודע אם יום ואם לילה. בא רבי יוחנן בן זכאי מאחריו ונשקו בראשו ואמר לו: "אשריכם אברהם יצחק ויעקב [ראו] מה יצא מחלציכם."

אמר להם אביו של ר' אליעזר: "למי אתם אומרים כך?"

אמרו לו: "לבנך אליעזר."

אמר להם: "וכך היה צריך לומר אברהם יצחק ויעקב מחלציכם? לא היה צריך לומר כן, אלא אשרי אני כי יצא מחלצי."

היה ר' אליעזר יושב ודורש ואביו עומד על רגליו.

אמר לו: "אבא, איני יכול להיות יושב ודורש לומר דברי תורה שאתה עומד על רגלך."

עמד והשיבו אצלו.

אמר לו: "בני לא באתי אלא לנדותך מנכסי, ועכשיו שבאתי וראיתי ושמחתי בתלמוד תורתך הרי אחיך מנודים מהם (מהכנסים) והם נתונים לך מתנה."

אמר לו: "מוצל אני עד שאני שוה לכל אחי בהם. אילו בקשתי מלפני הקב"ה כסף וזהב היה (יש) לו ליתן לי שנאמר: 'לי הכסף ולי הזהב', אילו בקשתי ממנו קרקעות היה נותן לי שנאמר: 'לה' הארץ ומלואה'. לא בקשתי אלא שאזכה לתורה שנאמר: 'על כן כל פקודי כל ישרתי' (תהלים קי"ט קכ"ח).

(ג, ט-יא). פרקי דר' אליעזר, א-ב (פסיקתא דרב כהנא: 40-39); אבות דר' נתן ו (נ"ב: ח); ‏נוה שלום, 32-30; גסטר, סי' קע, 120; ס' יוחסין א, 86; סדר הדורות ב, 28; בית עקד אגדות ב, 15-7. – ב"י ב, 24-18, 334 (= ס' 63). צפונות, קנג-קנד.