מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|||
|
שם הסיפור |
המלך דוד והשולטן |
טקסט |
בימי הרב החכם רבי מנחם מריקאנטי זכרונו לברכה הלך מלך ישמעאל פעם ברחובות בלילה וראה יהודים מקדשים את הלבנה כנהוג וקוראים: דוד מלך ישראל חי וקיים! וישלח אחר הרב רבי מנחם ויאמר לו, שרצונו לראות את דוד המלך, ואם לא, יהרוג וישמיד את כל היהודים. ויירא הרב מאד ויצם כמה ימים, עד שהודיעוהו מן השמים, שילך עירה לוז ושם יודיעו לו מקום המערה. ויביע הרב שם של קפיצת הארץ ויבוא לוזה. ויבוא לשער העיר, ולא נתנו אותו השוערים ליכנס. ויאמר להם, מי הוא, ויספר להם, שעתה היא עת צרה ליהודים. ויפתחו לו את השער, וייכנס וימצא שם איש יהודי זקן וישיש מאד שהאריכו לו שנותיו עד בוא הרב הזה לוזה. ויאמר הזקן אל הרב: "אם רצונך לילך למערת דוד המלך, תלך למדבר רחוק מכאן כמה פרסאות ותמצא שם המערה; ותלך לטבול מקודם ותביע שמות הקדושים, ואחר כך תיכנס למערה." ויעש הרב כן, וילך לשם, וימצא המערה כאשר אמר הזקן; וירד וטבל ועלה, ואמר שמות הקדושים ונכנס למערה. וימצא שם חרבו של דוד המלך תלויה וגם כתר מלכות נתון בראשו. [ויבוא דוד המלך] ויתן לו שני כדי מים, כד אחד ממי גיהינום וכד אחד ממי גן עדן, ויאמר לו: "רחץ עצמך במים של גיהינום!" וירחץ עצמו והנה נעשה מצורע כשלג. ואחר כך רחץ עצמו במים של גן עדן והנה נרפאה הצרעת. ויאמר לו דוד המלך: "לך אל המלך ותראה לו את הסימנים הללו וידע שראית אותי." וילך הרב [לקראת המלך] ויעש הסימנים לפניו. ויאמר המלך: "רצוני, שאראה בעצמי את המלך דוד." וילך עם המלך למערה ויבואו אל דוד המלך, ויאמר דוד המלך אל המלך הישמעאלי: "הנה מצד הדין אתה מתחייב בנפשך. אך אני ארחם עליך ותשוב ותחיה." ויחזור המלך לביתו ויבטל את הגזירה. המעשה הזה נכתב בפנקס בעיר הקדושה בירושלים, תיבנה ותיכונן במהרה בימינו! |
מקורות |
|
מלות מפתח |
דוד, שולטן, מנחם מריקאנטי (רבי), מלך, קידוש לבנה, לוז (עיר הנצח), קפיצת הדרך, מערת דוד המלך, טבילה, גן עדן גיהינום, מי גן עדן, מי גיהינום, חרב דוד, צרעת, גזירה, ירושלים |