מסד הנתונים |
|
מקור ישראל – האתר הישן |
|
|
|||
|
שם הסיפור |
במצולות ים |
טקסט |
יצא ממדינת קורטובה שליש ממונה על ציים, שמו בן רומאחיץ. שלחו מלך ישמעאל בספרד, ושמו עבד-אל-רחמאן אלנאציר. והלך הממונה על ציים אדירים לכבוש מדינות ועיירות סמוכות לספר והלכו עד חוף הים של ארץ ישראל ונסבו אל ים יון והאיים שבו. ומצאו אניה ובה ארבעה חכמים גדולים, היו הולכים ממדינת באַרי למדינה נקראת סַפְסַתִין. וחכמים אלה להכנסת כלה היו הולכים, וכבש בן רומאחיץ האניה ואסר את החכמים. האחד היה חושיאל, אביו של רבנו חננאל. והאחד רבנו משה אביו של רבי חנוך, אסרוהו עם אשתו ועם רבי חנוך בנו. ורבי חנוך בנו עודנו נער. והשלישי רבי שמריה בן רבי אלחנן. והרביעי איני יודע שמו. וביקש השליש לכפות לאשתו של רבי משה ולענותה, כי היתה יפה ביותר. והיא צעקה אל רבי משה אישהּ בלשון קודש ושאלה אותו, אם הטובעים בים חיים בתחיית המתים אם לא? והוא השיב: " 'אמר אדוני מבשן אשיב, אשיב ממצולות ים!' [תהלים סח, כג] וכששמעה דבריו, הפילה עצמה בים וטבעה ומתה. |
מקורות |
|
מלות מפתח |
|