יעקב הנשיא מזרע בית דוד מתושבי שושן הבירה נסע אל בני משה ואל השבטים היושבים החונים בהרי החושך בצר לעמו. וישאל יעקב זקן אחד על הדרך אשר ילך בה ואת המעשה אשר יעשה. ויורהו דרך המדבר והרבה אנשים שלח אתו להראותו הדרך. עד שהגיע להרי חושך ויעבור נהר והוא חמישה מילין ארכו, ואחר כן מצא ארץ טובה רחבה ושמנה ושם יושבים ארבעה שליטים. וישב עמהם ימי מועד. וירא אותם והנם שלווים ושקטים ואינם מפחדים משום דבר, כי

עליהם כתוב: 'והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבור בארצכם!' [ויקרא כו, ו]. והם יושבים באוהלים וזורעים וקוצרים ומדברים בלשון ארמי. ויספר להם את הקורות אותו [ובני-עמו] וישאו

קולם בבכי.

ויוליכו אותו, את יעקב, מעבר סמבטיון ויביאוהו לפני המלך.

‏ויאמר לו המלך: "על כן הארכתם את הגלות, כי לולי מזכירים אתם את השם ולולי נשבעים אתם לשקר ותשנאו ותקנאו את אחיכם, באחרית חמישה אלפים הייתם נגאלים. ועתה עוונותיכם גרמו את כל זה."

ויאמר יעקב אל המלך: "אדוני המלך! הרשה לי לשבת עמכם."

ויאמר לעשות כן. וישב יעקב עמהם, וירא והנה מכינים עצמם לצאת מארצם ומעבירים קול בכל

יום מאת המלך: "צאו!" והנה יוצאים בכל יום למאות ולאלפים. וילך במחניהם עד שהגיעו לארץ כוש. ויהי כאשר שמעו מלכי כוש, ויצאו לקראתם בתופים ובמחולות.

והנה עמוד ענן הולך לפניהם יומם לנחותם הדרך ועמוד אש בלילה להאיר להם, והנה מחניהם מחזיק ארבעים מילין ארכו ושלושת מילין רחבו, ונביא אחד היה ביניהם, כי על פי הנביא ההוא נוסעים וחונים.

וילך יעקב אל הנביא ויאמר לו: "אדוני! מה אומר לאחינו בני ישראל השרויים בצרה ובשביה ובצער גדול?"

ויאמר לו הנביא: "כה תאמר להם, שישובו מדרכיהם הרעים, כי בשש ושלושים לפרט גדול [ה' אלפים ל"ו ליצירה] ייגאלו."

ויוסף עוד יעקב לדבר אל הנביא ויפול לפניו ויבך ויתחנן לו בקידת אפיים ובכריעת רגליים, ויאמר אל הנביא: "חמול נא על עניי הצאן העלובים והנהרגים בכל יום על קדושת השם! ועתה תן לי אות, שיאמינו לי, כי הם קשי-עורף כאשר דיברתי אליך."

ויתן הנביא ליעקב אות וימסור לו שמות ויאמר לו שיזכיר בכל המקום השמות הללו. "ויי יעשה רצונך בכל מה שתבקש, כי מזרע המלוכה אתה, אכן תישבע לי בשבועה, שתלך לדרוש ולבקש ולבשר את כל הדברים האלה שישובו בתשובה, כי בעת הזאת הגיעה השעה אשר יתחננו בני ישראל להינצל מן הגלות."

ויתן לו הנביא ליעקב הנשיא מרוחו ויברכהו, וילך לו יעקב אל ארצו. ויבואו אליו כל אוהביו ורעיו וכל דורשי שלומו, ויספר להם את אשר קרהו, וישתחוו ויפלו על פניהם ויאמרו: "ברוך יי אשר לא עזב חסדו אתנו בזכות אברהם אבינו!"

וישאלו לו אות, ויאמר להם: "עתה תראו את אשר אעשה, כי כל החומות לארץ תפולנה."

והזכיר את השמות ויפרוש כפיו אל יי. וישמע יי את קולו, ותפול חומת העיר. ותהי צעקה גדולה ומרה בשושן הבירה, והנה אחזתם פלצה ובעתה, שבו כל קשי-עורף וגם אותם שנשתמדו באו וחזרו בתשובה.

(ב, יב-יג). חדשים גם ישנים (א"א הרכבי) ב, 68-65. – ב"י ה, 37-35, 297.