א

ויהי אחרי כן, ויסע המלך אלכסנדר עם כל חילו ארץ לכיש, והארץ ההיא מלאה בריכות מים ושמנה מאד, ואין יכולים לבוא בארץ כי אם בספינות. ויעש המלך כשלוש מאות ספינות ויעבור במים. ויבואו ארץ כוש, והיא הארץ הסמוכה לעשרת השבטים. ויבוא המלך עד הנהר הסמוך וסובב את ארץ השבטים ולא היה יכול לבוא אליהם, כי אבנים גדולות מתהפכות בנחל כל ימות החול עד ערב שבת סמוך לחשכה. ויחן שם המלך עד יום הששי עם כל חילותיו עד סמוך לחשכה, וינוחו האבנים ולא נתעוררו. ויעבור המלך עם כל חילו במים ויעבור את הנהר, ויחַן שם על המים, עד אשר יראה איך יפול הדבר. וישלח המלך מלאכים אל עם הארץ לחקור ולידע מאיזה עם המה?

ויגידו לו לאמור: "אנחנו עם יי אשר יצאנו מארצנו בימי סנחריב מלך אשור."

וישובו המלאכים ויגידו למלך. וישמח המלך מאד.

וישלח את מנחם הסופר [ראה סיפור קז] אל היהודים לשאול מהם, אם יעבור דרך ארצם עם כל חילו?

ויהי בבוא מנחם אל היהודים וידבר אליהם בלשון הקודש. ויאמרו לו: "יהודי אתה?"

ויאמר: "כן."

ויחר להם עליו מאד ויאמרו לו: "ואיך לא יראת את אלהי אבותיך ותעש הרע ותחלל יום שבת קודש? דע, כי מות תמות!"

ויען מנחם ויאמר להם: "אל יחר אפכם, כי אימת מלכות עלי והוצרכתי לעבור המים ביום השבת, שאם לא כן הייתי נשאר לבדי והייתי מסתכן בנפשי מפני חיות רעות, והתורה אמרה: 'הישמר לך ושמור נפשך!' [דברים ד, ט]"

ויענו ויאמרו לו: "שקר דיברת, כי אין בכל הארץ הזאת חיות רעות, כי בנינו רועים צאננו ואין כל חיה מזקתם לא ביום ולא בלילה. ועתה צא מן הארץ הזאת, כי בן מוות אתה, כי חיללת את יום השבת ללכת יותר מאלפים אמה!"

ויהי כשמוע מנחם הדברים האלה, ויתעצב אל לבו ויבוא אל המלך. ויאמר לו המלך: "מדוע פניך רעים?"

ויספר לו מנחם את כל אשר קרהו. וייבהל המלך מאד ויוסף עוד שלוח שרים רבים ונכבדים, ויבואו אל היהודים. ולא רצו להשיב להם דבר, עד אשר ימולו בשר ערלתם. וילכו ויגידו למלך. ויצו המלך לעשות כן. ויעשו כן.

וילך המלך אל היהודים וימצאם חונים כולם באוהלים, והאוהלים צבועים בכל מיני צבע. ויבוא אל אוהל אחד וימצא שם זקן וספרו בידו. וישאל לו המלך לשלום. ולא ענה אותו דבר.

ויאמר לו המלך: "אני נימול כמוך [ראה סיפור קיב], ואני מלך בן מלך."

ויהי כשמוע הזקן, ויקם כנגדו ויושיבו בתוך אהלו ויכבדו מאד.

ויאמר לו המלך: "מה זה שאינכם מתקבצים יחד להילחם בי? והלא רואים אתם, שיש לי חיל גדול, ולמה אינכם יראים מפני?"

ויען הזקן ויאמר: "וכמה יש בכל חילותיך?"

ויאמר המלך: "איני יודע מספר חילי."

ויאמר לו הזקן: "אין אנו יראים ממך, כי נתקיים בנו המקרא: 'ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו ונפלו אויביכם לפניכם לחרב [ויקרא כו, ח] – – –

ב

(בארץ בני יונדב בן רכב)

וילך אלכסנדר משם במדבר אחר. וילך עד הים ולא ראה לא עוף ולא חיה כי אם שמים וארץ בלבד. ויבוא בספינה אל אי אחד. וישמע מדברים בלשון בני אדם, והם יוַנים. והמדברים – לא ראה אותם. וישלח מאנשיו אל האי, וידלג עליהם סרטן אחד ויגרע מהם חמישים וארבעה אנשים.

‏ויברח מהמקום ההוא דרך שני ימים. ויפגע במקום החושך אשר לא יאיר שם השמש ויחפוץ ללכת עד מקום בני יונדב בן רכב [ראה ירמיה פרק לה], וייועץ עם יועציו לבוא שמה עם אלף ושלוש מאות גיבורים. ויקח עמו אתון מינקת עַיִר, ויאסור את העַיִר בנה במבוא המקום, ויבוא הוא במקום, וימצא אויר המקום מעונן בעלטה ואד, ולא ראו איש את רעהו. והארץ ההיא מלוחלחת

בטיט. ויפגעו בעופות גדולים, ופניהם פני אדם, והיו מעופפים ומדברים בלשון יוַנית. ויאמרו לו: "אלכסנדר, למה תדרוך בארץ אֵלים? אינך יכול לבוא לבית אלהים ובית עבדיו. שוב לך, כי לא תוכל לדרוך באיים שיושבים שם קדושי אלהים וזרע אברהם עבדו, ואל תתחר לעלות במרום השמים."

וירעד אלכסנדר מפני העופות. וידבר אליו עוף אחד ויאמר לו בלשון יוַנית: "דע לן, אלכסנדר, כי תכבוש מלכות הודו ותהרוג פּוֹרוֹס המלך!"

וילכו העופות לדרכם. ויצא משם לסוף עשרים יום וימצא את מחנהו במקום אשר הניחו. ויבנה שערים במקום ההוא ויסגור את מבוא המקום. ויכתוב באבנים כל אשר ראה.

(ב, ז-ט). א: תולדות אלכסנדר, 162-161 (ראה אלדד הדני, 14-13). ב"י ה, 39-37, 297. – ב: ‏יוסיפון, 97-95. גינצברג, ו, 409. ב"י ג, 153-151, 308 (= סי' 209).