ויהי אחרי צאת מירושלים כל הדרה, וישאר טיטוס מלך הרומיים שארית לישראל בביתר וביבנה ובאוּשה ובנותיהן. ויהי רבן יוחנן בן זכאי עליהם לראש ולקצין כל הימים. ויהי בימים הרעים ההם, ויהרגו הרומיים את רבי שמעון בן גמליאל ואת רבי ישמעאל בן אלישע הכהן הגדול, ולא היה להם מושיע ביום אף יי. ויואל טיטוס להרוג גם את רבן גמליאל בן רבי שמעון. ויחל רבן יוחנן בן זכאי את פני טיטוס בעדו, וישא פניו בעת ההיא. וישבו שארית הפליטה בערים ההן ימים רבים וירבו ויעצמו מאד. וימלוך טיטוס שנתיים ימים וימות, וימלוך תחתיו דומיציאנוס וישב על כסא המלכים.

ויקם כוזיבא בביתר, ויאמר: "משיח בן דוד אני!"

וירם יד במלך דומיציאנוס ויהרוג את משנהו אשר בארץ יהודה. ולא עצר דומיציונוס כוח לפניו להיותו נער. וימלוך כוזיבא בביתר בשנת שתיים וחמישים שנה לחורבן בית אלהינו. וימת כוזיבא וימלוך רופוס בנו תחתיו. וימת רופוס וימלוך רומילוס בנו תחתיו. ויתלקטו אל כוזיבא ובניו רבים מבני ישראל מכל המקומות אשר נפוצו שם. ויאסוף אנשי חיל רגלים ופרשים וימרוד בקיסר. ויהי שמעם בכל הארץ, ויילחמו בגויים אשר סביבותיהם ויגברו בארץ מצרים מאד. וימלוך כוזיבא ובנו ובן בנו על ביתר וסביבותיה עד ימי אדריאנוס הראשון, ויישמעו אליהם עמים.

ויתברך רומילוס בן בנו של כוזיבא בלבבו לאמור: "משיח אלהים אני!"

וישמעו אליו רבים. ויחר אף אדריאנוס עליהם, וילך משם בעם כבד וביד חזקה, ויצר על ביתר שלוש שנים.

ותיבקע העיר בחודש החמישי בתשעה לחודש בשנת שלוש ושבעים לגלית יהודה מעל אדמתו. ויישפכו בתוכה דמים רבים, ופני זקנים לא נשאו ואם על בנים רוטשה ביום אף יי. וילכו הסוסים בחוצותיה בדם החללים עד בטנם בעת הנמהרה ההיא. ויהי ברדת הדם הימה, וישטוף שטוף את האבנים הגדולות אשר ביריחו והנהרות נהפכי לדם, ויעל באשם השמימה. ויהי מספר ההרוגים חמישה וארבעים אלף. וגם את רומיליס בן בנו של כוזיבא הרגו על חלליהם ביום הנמהר ההוא. ואת הנשארים הגלה אדריאנוס אל ארץ ספרד. הם המה גלות ירושלים אשר בספרד עד היום הזה.

(א, רלג). עמק הבכא, 13-11.