נוסח ראשון

ויצא המלך אלכסנדר מעבר להרי-חושך על ידי מרגלית אחת, אשר האירה לפניו. ויצא המלך ההוא לקראתו ויכבדהו מאד ויעש לו ככל אשר אמר. ויהי היום, וישבו שני המלכים יחד וכתרם בראשם, ויבואו שני אנשים לפני המלך.

ויאמר האחד אל המלך: "בי אדוני, אני קניתי קרקע אחד מן האיש הזה ורציתי לבנות עליו בניין, וחפרתי בו חפירה ומצאתי מטמון ואוצר גדול לרוב מאד, ואני אמרתי לו: 'קח לך האוצר, כי לא קניתי ממך כי אם הקרקע, והאוצר לא קניתי'."

ויען השני ויאמר למלך: "בי אדוני, כשמכרתי את הקרקע שלי, מכרתי לו כל מה שבקרקע מתהום ארעא [הארץ] עד רום רקיע, וכשם שהוא פורש מן הגזל, כך אני פורש מן הגזל."

ויאמר המלך לאחד מהם: "יש לך בן אחד?"

ויאמר: "כן, אדוני."

וישאל גם את השני ויאמר: "יש לך בת אחת?"

ויאמר: "כן, אדוני."

ויאמר המלך: "תן בנך לבתו, וכל האוצר תנו לשניהם!"

ויעשו כן.

וישחק אלכסנדר, וייפלא בעיניו.

ויאמר לו המלך: "מה אתה שוחק, לא יפה דנתי? ולא יפה עשיתי?"

ויען אלכסנדר ויאמר: "יפה דנת ויפה עשית, אך במלכותי לא הייתי דן כך."

ויאמר המלך: "והיאך היית דן?"

ויען ויאמר: "אם היה כך במלכותי, היה המלך הורג את שניהם ונוטל כל הממון!"

ויתמה המלך מאד ויאמר לו: "וכי השמש זורח במלכותך?"

ויאמר: "כן."

ויאמר: "וכי יש בהמה דקה וגסה במלכותך?"

ויאמר: "כן."

ויאמר לו המלך: "בזכות הבהמה אתם חיים וניזונים, כעניין שנאמר: 'אדם ובהמה תושיע יי' [תהלים לו, ז]."

נוסח שני (קיצור)

מעשה שהיה באלכסנדר שהלך לאותו מקום שהיה כולו נשים וביקש לעשות מלחמה עמהן.

אמרו לו: "על מה תרצה להילחם עמנו? אם תנצחנו, אין לך כבוד. ואם אנו ננצחך, הכל יאמר: ‏אוי לו לזה המלך, שניצחוהו נשים!"

אמר להן: "הביאו לי לחם."

והביאו לו לחם של זהב.

אמר להן: "ואוכלים בני אדם לחם של זהב?"

אמרו לו: "ולא היה לחם בעירך, שבאת לאכול מלחמנו?"

אמר להן: "לא באתי על עסק ממונכן אלא על עסק דינכן."

אמרו לו: "אם כן, תבוא עמנו ותיכנס!"

ויעש כן. בין כך וכך, כשהיו יושבים, בא לפניהם דין משני אנשים, שמכר אחד לחברו חורבה אחת ומצא בה מציאה. הקונה אומר: "המציאה לא קניתי." והמוכר אומר: "החורבה עם כל אשר בה מכרתי לך!"

אמר הדיין לאחד מהם: "יש לך בן?"

אמר לו: "יש."

ולאחר שאל: "יש לך בת?"

אמר לו: "יש."

אמר להם: "לכו והתחתנו, והממון תאכלו ביניכם!"

כשיצא משם, כתב על דלתי השער: "אני אלכסנדר שוטה הייתי, עד שבאתי ולמדתי חכמה מן הנשים ועצה מהן."

(א, קפג-קפד). א: ס' אלכסנדר מוקדון (תהלה למשה 149). ב: חיבור מעשיות; ס' המעשיות (בגדד), סימן ח', 8. – המקורות התלמודיים: בבלי, תמיד, לב, ב; ירושלמי, בבא מציעא ב, דף ח, ג; בראשית רבה לג, א; ויקרא רבה לז, א; מד' תנחומא, הו"ל ש' בובר, אמור, סימן 9 (ראה שם, מבוא, 76); פסיקתא רבתי ט, 75-74; מדרש הגדול, בראשית ו, ז; ילקוט ב, תרכז, ועוד. ‏ראה עוד שלשלת הקבלה, 76. – גסטר, סי' 5א. ש"א, 70-68. – ב"י ‏ג, 161-159, 259 (= סי' 40). צפונות, קכז (מסיפורי אלכסנדר, ב).