אדם הוליד את שת, ושת הוליד את אנוש, אנוש הוליד את קינן, קינן הוליד את מהללאל, מהללאל הוליד את ירד, ירד הוליד את חנוך, חנוך הוליד את מתושלח.

ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח, ויעבוד את יי וימאס בדרכי בני האדם הרעים, ותדבק נפש חנוך במוסר יי ובדעת ובבינה וידע את דרכי יי. ויפרד בחכמתו את נפשו מבני האדם ויסתר את נפשו מהם ימים רבים.

ויהי מקץ ימים רבים ושנים, בהיותו עובד לפני יי, ויהי הוא מתפלל לפני יי בבית ובחדר, ויקרא אליו מלאך יי מן השמים ויאמר: "חנוך, חנוך!"

ויאמר: "הנני!"

ויאמר אליו: "קום צא מביתך וממקומך אשר נחבאת שמה, ומלכת על כל בני האדם. למען אשר תלמדם את הדרך אשר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשו ללכת בדרכי יי."

ויקם חנוך ויצא מביתו וממקומו ומן החדר אשר היה שם, כדבר יי, וילך אל בני האדם וילמדם דרך יי, ויאסוף את בני האדם בעת ההיא ויודיעם את מוסר יי ויצו ויעבירו קול בכל מקומות בני האדם לאמור: מי האיש, אשר יחפוץ לדעת את דרכי יי ואת המעשה הטוב, יבוא אל חנוך!

ויתאספו אליו כל בני האדם בעת ההיא. ויהי כל אשר חפץ את הדבר הזה, וילך אל חנוך. וימלוך חנוך על בני האדם כדבר יי. ויבואו וישתחוו ארצה וישמעו כולם יחד את דבריו. ותהי רוח אלהים על חנוך, וילמד את כל אנשיו חכמת אלוהים ודרכיו, ויעבדו בני האדם את יי כל ימי חנוך, ויבואו בני האדם לשמוע את חכמתו. וגם כל מלכי בני האדם הראשונים והאחרונים ושריהם ושופטיהם באו אל חנוך, כשמעם את חכמתו, וישתחוו לו אפים ארצה; ויבקשו גם הם מאת חנוך אשר ימלוך עליהם, ויאבה להם לדבר הזה. ויתקבצו כולם, כשלושים ומאת מלכים ושרים והמליכו את חנוך עליהם, ויהיו כולם תחת ידו ותחת דבריו. וילמד אותם חנוך חכמה בדעת ודרך יי וישם שלום בין כולם, ויהי שלום בכל הארץ בימי חנוך. וימלוך חנוך על כל בני האדם מאתיים וארבעים שנה ושלוש שנים, ויהי עושה משפט וצדקה לכל עמו וידריכם בדרכי יי.

ויהי בשנת מות אדם, היא שנת מאתיים וארבעים שנה ושלוש שנים למלכות חנוך, ויהי בעת ההיא, וישם חנוך על לבו להיפרד ולהיבדל מבני האדם ולהיסתר מהם כבראשונה לעבוד את יי; ויעש חנוך את הדבר הזה, אך לא הסתיר את נפשו מהם כל הימים, וייסתר מבני האדם שלושה ימים ונגלה להם יום אחד. ובכל שלושת הימים אשר הוא בחדר התפלל ושיבח את יי אלהיו, וביום אשר יצא אל עבדיו להיראות להם, לימד להם דרך יי, וכל אשר ישאלו ממנו דיבר אליהם. ויעש כמעשה הזה ימים רבים ושנים. וישב אחרי כן ויסתר את נפשו ששת ימים וייגלה לעמו יום אחד לשבעה ימים, ואחרי כן יום אחד בחודש ויום אחד בשנה, עד אשר ביקשו פניו כל המלכים וכל השרים וכל בני האדם ויתאוו כולם לראות את פני חנוך ולשמוע את דבריו ולא יכלו, כי יראו כל בני האדם מחנוך יראה גדולה וייראו מגשת אליו מאימת אלהים אשר על פניו; על כן לא יכול איש לראות את פניו פן ייווסר וימות. ויתייעצו כל המלכים וכל השרים לאסוף את כל בני האדם יחד ולבוא אל חנוך מלכם לדבר כולם עמו בעת אשר יצא אליהם, ויעשו כן.

ויהי היום, ויצא חנוך אליהם, ויתקבצו כולם ויבואו יחד אליו, וידבר להם חנוך את כל דברי יי וילמד להם חכמה ודעת ויורם את יראת יי, ויתבהלו מאד כל בני האדם ממנו ויתמהו על חכמתו וישתחוו כולם לפניו ארצה ויאמרו: יחי המלך! יחי המלך!

ויהי מימים, בהיות כל המלכים וכל השרים וכל בני האדם מדברים עם חנוך, וחנוך מלמד אותם את דרכי יי, ויקרא מלאך יי אל חנוך מן השמים בעת ההיא ויאמר להעלותו השמימה להמליכו על בני האלהים בשמים, כאשר מלך על בני האדם בארץ. בעת ההיא, כשמוע חנוך את הדבר הזה, ויצו ויקבצו לו את כל יושבי הארץ וילמד אותם חכמה ודעת ומוסר יי, ויאמר אליהם: "נשאול נשאלתי לעלות השמים, לא ידעתי יום לכתי; ועתה אלמד אתכם חכמה ודעת ומוסר, לעשות בארץ אשר תחיו בה, טרם אלך מאתכם."

ויעש כן, וילמד אותם חכמה ודעת ומוסר ויוכח אותם. וישם להם חוקים ומשפטים לעשותם בארץ, וישם להם שלום ויורה אותם חיי העולם. וישב אתם ימים אחדים וילמד ויורה להם את כל הדברים האלה.

ויהי בעת ההיא, ובני האדם יושבים את חנוך וחנוך מדבר אליהם, וישאו עיניהם ויראו, והנה דמות סוס גדול יורד מן השמים וילך הסוס ברוח לארץ. ויגידו לחנוך את אשר ראו. ויאמר אליהם חנוך: "בעבורי הסוס ההוא יורד לארץ; כי הגיעו העת והיום אשר אלך לי מאתכם ולא איראה עוד אליכם."

וירד הסוס בעת ההיא ויעמוד לפני חנוך, וכל בני האדם אשר את חנוך רואים אותו.

ויצו עוד חנוך בעת ההיא ויעבירו קול לאמור: מי האיש אשר יחפוץ לדעת דרכי יי אלהיו, יבוא ביום הזה אל חנוך טרם הילקחו ממנו.

ויתקבצו כל בני האדם ויבואו אל חנוך ביום ההוא, וגם כל מלכי הארץ ושריהם ורוזניהם לא סרו מאתו ביום ההוא, וילמד חנוך את כל בני האדם חכמה ודעת ומוסר יי ביום ההוא ויצוום מאד לעבוד את יי וללכת בדרכיו כל ימי חייהם וישם שלום עוד בין כולם.

ויהי אחרי כן ויקם וירכב על הסוס ויצא וילך. ויצאו וילכו אחריו כל בני האדם, כשמונה מאות אלף איש, וילכו אתו מהלך יום אחד. ויהי ביום השני, ויאמר אליהם: "שובו לכם לאהליכם; למה תלכו, פן תמותו."

וישובו מקצת מהם מעליו, וילכו אתו הנשארים מהם מהלך ששת ימים, וחנוך דובר אליהם בכל יום: "שובו לאהליכם, פן תמותו!"

ולא אבו לשוב וילכו אתו.

ויהי ביום הששי וידבר עוד חנוך אליהם לאמור: "שובו לכם לאהליכם מאתי, כי מחר אעלה לי השמימה; והיה כל הנשאר מכם ימות."

וישובו עוד מהם ביום הששי, וייותרו עוד אנשים וידבקו עמו ויאמרו אליו: "עמך נלך אל המקום אשר תלך; חי יי, כי המוות יפריד בינינו ובינך!"

ויהי בראותו כי מתאמצים הם ללכת אתו, ויחדל לדבר אליהם, וילכו אחריו ולא שבו להם. ויהי ביום השביעי, ויעל חנוך בסערה השמימה בסוסי אש ורכבי אש.

וישלחו כל המלכים אשר היו עם חנוך, ביום השמיני, לקחת את מספר האנשים אשר נשארו עם חנוך במקום אשר עלה משם השמימה. וילכו מלאכי כל המלכים האלה אל המקום ההוא, וימצאו כל הארץ מלאה שלג במקום ההוא, ועל השלג אבנים גדולות מאבני שלג. ויאמרו איש אל רעהו: לכו ונבקע את השלג הזה ונראה, פן מתו האנשים אשר נשארו עם חנוך תחת אבני השלג הזה. ויעשו כן ויבקשו בכל השלג ההוא וימצאו את מספר האנשים אשר היו עם חנוך מתים תחת השלג ויבקשו את חנוך ולא מצאו, כי עלה השמימה.

ויהיו כל ימי חנוך, אשר חי בארץ, שלוש מאות שנה וחמש שנים וששים שנה. בשנת מאה ושלוש עשרה שנה לחיי למך בן מתושלח עלה חנוך השמימה. ויהי בעלות חנוך השמים, ויקומו כל מלכי הארץ ויקחו את מתושלח בנו וימשחו אותו וימליכוהו עליהם תחת אביו. ויעש מתושלח הישר בעיני יי, ככל אשר הורהו חנוך אביו, וילמד גם הוא את בני האדם חכמה ודעת ויראת יי כל ימיו, ולא סר מן הדרך הטובה ימין ושמאל.

(א, י-יג). ספר הישר, 13-11; בית המדרש ד, 132-129 ("חיי חנוך"). – גינצברג ה, 158-157. – א"י א, 173-167. צפונות, לד-לה.