Es razon de alavar a el Dios Grande i Puoderozo
Kon temoridad de korason i alegria i gozo
En el dia el este santo i temerozo
En este dia abasho el Dio a Sinai i milarias de malahim kon el
A dar la Ley a Su puevlo ijos de Israel
Por mano de Moshe Rabenu pastor fiel
No kizo abashar el Dio sovre ningun monte alto
Salvo por Monte de Sinai ke se arrebasho tanto
Para ke aprenda el ombre i tome la anava por manto
Yamo i disho el Dio Baruhu a los djudios mi kompanya ermoza
Azme ver la tu kara enshemplada a la roza
Ke tu boz ermoza i tu vista donoza
Israel ke oyeron la boz del Dio bendicho
Disheron estaremos siempre a su komando i a su dicho
Aremos i oyeremos todo su buen dicho
Izo kon eyos de darles la Ley kon ke le dieron fiansa
Eyos dieron a sus ijos ke es la mas emportansa
De afirmarla la Ley kon proveza komo si tuviera muncha buenansa
Dia de shabat resivieron los djudios la Ley de la mano del Dio
A sei de Sivan el mez tresero ke Israel de Mitzrayim salio
En anyo de dos mil i kuatroshentos i kuarenta i sesh k'el mundo se krio
Los djudios ke resivieron la Ley a ojos de todos los puevlos
Fueron enfreguziados de ser eskapados de males i duelo
Los edim fueron la Tierra i los Sielos
Se apiade el Dio sovre nos i mos de buen fadario
Presto mos mande al Untado i tengamos buen salario
I presto mos se frague el Santuvario
El se venge de todos los ke keren mal a Israel
I bendiga a Su puevlo am goralo
A una dizeremos Ashre aam she kaha lo |
יָאֶה לְשַׁבֵּחַ לָאֵל הַגָּדוֹל וְרַב הָעֲלִילָה
בְּמוֹרָא לֵבָב, בְּשִׂמְחָה וּבְגִילָה
בְּיוֹם זֶה הַקָּדוֹשׁ וְהֶעָטוּף הִלָּה:
בְּיוֹם זֶה יָרַד אֱלֹהִים עַל סִינַי וְרִבּוֹא מַלְאָכִים עִמּוֹ
לָתֵת אֶת הַתּוֹרָה לְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ
בְּיַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, רוֹעֶה נֶאֱמָן שְׁמוֹ:
לֹא רָצָה לָרֶדֶת עַל שׁוּם הַר נִשָּׂא וְרָם
אֶלָּא עַל הַר סִינַי אֲשֶׁר הִשְׁפִּיל עַצְמוֹ שָׁם
לְמַעַן יִקַּח מוּסָר וְיִתְעַטֵּף בַּעֲנָוָה הָאָדָם:
קָרָא וְאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַיְּהוּדִים: רַעְיָתִי יְפַת תֹּאַר וְהָדָר
הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ נִמְשְׁלוּ לְוֶרֶד רַעֲנָן וּמְפֹאָר
כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וְסִבְרֵךְ נָאֶה וְיָקָר:
יִשְׂרָאֵל בְּשָׁמְעָם קוֹל אֱלֹהַּ הַמְבֹרָךְ
אָמְרוּ: נִהְיֶה דְּבֵקִים בְּמִצְוָתוֹ וּבִדְבָרוֹ הַנֶּעֱרָךְ
נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע לְכָל מוֹצָא פִּיו הַטּוֹב וְהַזַּךְ:
הִשְׁתַּדֵּךְ בָּהֶם וְהִתְחַיֵּב לָתֵת לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה וְהֵם עָרְבוּ לִמְסֹר
וּלְצַוּוֹתָהּ לְיַלְדֵיהֶם אֲשֶׁר יָקְרוּ לָהֶם, לְדוֹר וָדוֹר,
בְּעֹנִי וּבְעשֶׁר כָּל הָאָמוּר בָּהּ לְקַיֵּם וְלִשְׁמֹר:
בְּיוֹם הַשַּׁבָּת קִבְּלוּ הַיְּהוּדִים אֶת הַתּוֹרָה מִיַּד אֱלֹהַּ מִשָּׁמַיִם,
בְּשִׁשָּׁה בְּסִיוָן, הַחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לְצֵאתָם מִמִּצְרַיִם
בִּשְׁנַת אַלְפַּיִם וְאַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה לִבְרִיאַת אֶרֶץ וְשָׁמַיִם
הַיְּהוּדִים כִּי קִבְּלוּ הַתּוֹרָה נֶגְדָּה-נָא כָּל הָעַמִּים
קִבְּלוּ הַבְטָחָה לִהְיוֹתָם נִצּוֹלִים מֵרָעוֹת וְדָמִים,
וְעֵדִים עַל כָּךְ הָיוּ הָאָרֶץ וּשְׁמֵי מְרוֹמִים:
יַכְמִיר רַחֲמָיו עָלֵינוּ אֱלֹהִים וְגַם יִגְמְלֵנוּ
גְּמוּל טוֹב וְיִשְׁלַח לָנוּ מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ
בְּבִנְיַן הֵיכָלוֹ חִישׁ תֶּחְזֶינָה עֵינֵינוּ:
יִפָּרַע מִכָּל עַם עוֹבֵד פִּסְלוֹ וֶאֱלִילוֹ
וִיבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל עַם גּוֹרָלוֹ
וְנֹאמַר אֲזַי כֻּלָּנוּ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לו: |