תמציות סיפורי הרושם

סלע, הדרה

שם הסיפור	תמצית	מספר	מספר אסע"י
הגוי שניסה לסדר יהודי	גוי מוכר פרה לפונדקאי יהודי ואחר כך מאשימו בגניבת הפרה. במשפט יצא דינו של היהודי להישלח לבית הסוהר ברוסיה. עורך הדין של היהודי מבקש תרומות מן הנוכחים במשפט, כדי לתמוך באשת הפונדקאי שתישאר לבד עם הילדים. גם הגוי תורם. עורך הדין טוען כי כספו של הגוי מזוייף. הגוי אומר, שקיבלו מן היהודי ובכך מודה שקיבל תשלום עבור פרתו. הגוי נענש.	שיינפרבר, הינדה	18136
הילד שנחטף והובא לרוסיה	ילד בן 13 נחטף לצבא. גדל אצל איכר רוסי שלא היו לו ילדים והסכים לאכול רק בכלים מיוחדים שלו, תפוחי-אדמה וחלב ישר מעטין הפרה. לפני שגוייס לצבא בגיל 18, קבר את התפילין שלו בקרבת הבית. כשגמר את שרותו והיה מבוגר ובעל זקן, הוציא את התפילין והלך לחפש את הוריו האמיתיים. מגיע לבית של זוג זקנים, ביקש מחסה מן הקור. בבוקר ראו המארחים כי הוא עומד במקומו בלי לזוז, כשהתקרבו ראו את שקית התפילין ואת שם בנם. מצא את הוריו.	שיינפרבר, הינדה	18140
עיסקה בשקל: מכירת עולם הבא	עני צריך להשיא את בתו. בעצות הרבי מחפש עיסקה בשקל האחד שיש לו. בן של סוחר עשיר מוכר לו "בצחוק" את העולם הבא שלו בשקל, ונותן לו אישור בכתב. הסוחר רודף אחרי העני כדי לרכוש ממנו בחזרה את העולם-הבא של בנו. בעצת הרבי מממן הסוחר את הוצאות החתונה של בת העני ורוכש בחזרה את העולם הבא של בנו.	שיינפרבר, הינדה	18154
צרור המפתחות של הקמצן	מוהל נקרא למול ילד והיולדת מזהירה אותו לא לאכול ולא לקחת כלום מן הבית הזה כי זה בית-שדים. הם נותנים לו צרור מפתחותיו של עשיר קמצן. אם ישכנע את הקמצן לתת לו כסף, הרי יהיה זה שכרו תמורת המילה והקמצן יינצל בזה שיתחיל לתת צדקה.	שיינפרבר, הינדה	18158
אם אתה מרוגז, תשאיר את זה למחר	אדם שוהה באמריקה 20 שנה לעסקים והשאיר בבית אשה ותינוק. בדרכו חזרה קונה עצה בכסף רב: אם אתה מרוגז, תשאיר את זה למחר. מגיע בערב לביתו ושומע את אישתו משוחחת באהבה עם גבר. מתרגז, נזכר בעצה ומחליט להרוג אותה למחרת. בבוקר מתברר לו ששוחחה עם בנם.	שיינפרבר, הינדה	18167
השר היהודי והסטירה למלך	שרי-המלך הגויים חיפשו תחבולה להיפטר מסגנו היהודי. התיישבו במעגל, כשהיהודי משמאלו של המלך והחלו לספר סיפורים ולתת סטירת לחי ליושב מימין. כשהגיע תורו של היהודי סיפר על סבו, שעגלתו שקעה בבוץ וכדי לחלצה, רתם את הסוסים מאחוריה, וכך הוא גם נותן סטירה לאחור, לשר היושב לידו ולא למלך.	שיינפרבר, הינדה	18170
אבו אל נואס	בעיר שאנשיה גאוותנים חיו אם ובנה שניצלו את תכונותם של בני עירם והתפרנסו מכך לא רע. למשל, כשהבן קנה בשוק גרעינים רצה דווקא שיקלו לו גרעין מסויים (שירק). משלא נתמלאה הבקשה כעס והשתולל. אנשים לחצו על המוכר שיתן לו מלאי גרעינים חינם והוא הביא זאת לאמו. בדרך דומה הוא משיג עז ופרה. כדי לנקום בזקן שרימה אותו התחפש לבחורה, התחתן עם הזקן השאיר אותו נעול וגנב את כל כספו. הוא מכר לקרוביו הקנאים פרות הצומחות מן האדמה והשיג כסף רב. קרוביו החליטו להורגו אך נפלו בפח כאשר סידר אותם שוב, כשמכר להם חתול פשוט ביוקר באמרו להם שהוא מחיה נפשות. כשקרוביו לא הצליחו להחיות אישה שהרגו בעזרת החתול, הם קשרו את הרמאי, הכניסו אותו לשק והתכוונו לזרוק אותו לים. עבר במקום רועה צאן, שמע צעקות מן השק, שאל מה זה וענה לו כי הוא אדם שהוריו רוצים לחתנו בכוח. הרועה הסכים להתחתן במקומו. גנב את גמליהם של הקרובים עם הכסף והזהב וכך חזר אל אמו.	צברי, דוד	13654
בגידה בבעל	אשה מבקשת מבעלה שיסע למכה כדי שהנביא יפקוד אותה. בינתיים היא בוגדת עם מאהב צעיר. בעקבות שיחה עם זקן במכה הבעל מתחיל לחשוד. מספר על חששותיו לידידו והם פועלים יחד. האשה מבקשת את בעלה לצאת שוב והוא כאילו נענה לבקשתה. למעשה הוא עוקב אחריה ומפתיע אותה. היא יוצאת לקראתו בחיבוקים ונשיקות וטוענת כי מוחמד הבטיח לה בן שיוולד גדול. הבעל עושה עצמו רוצה אך ניגש למיטתו, שם מתחבא המאהב, ורוצח אותו. עכשיו מצווה על אשתו לקבור את המאהבת כשהיא ערומה ועל גופה קשורה גופת המאהב עירום גם הוא. בהגיעם לבית הקברות טוען הבעל שהקבר עוד לא מוכן. האשה הולכת לבית הוריה . הם נדהמים למראה הנגלה להם וכשהבעל מספר להוםאת אשר אירע הם הורגים אותה.	צברי, דוד	13656
איש חסר מזל ושופטת המצילה אותו	איש חסר מזל ועני מנסה למצוא את מזלו בכך שהוא יוצא ממקום מגוריו. בדרך ממשיך ביש מזלו להופיע: מנסה להשיב גמל בורח, זורק אבן ומעוור את הגמל.בעל הגמל תובעו למשפט. רוצה להחזיר חמור לבעליו ותולש את זנבו; רוצה לבשל בשר באכסניה, אשת בעל האכסניה מריחה את התבשיל ומפילה. רוצה להתאבד, קופץ מגג, נופל על איש זקן והורגו. כל הניזוקים תובעים את האיש חסר המזל למשפט. השופטת שומעת את הסיפורים ומחליטה לעזור לאיש חסר המזל. היא מציעה לתובעים פתרונות בלתי מתקבלים על הדעת: לבעל הגמל היא מציעה לחתוך אותו לשניים, לבעלה של האשה מציעה שהאיש חסר המזל יחליף את הילד, לבנו של האיש הזקן מציעה שיקפוץ הוא על האיש. כאשר הם מסרבים היא קונסת אותם ומעבירה את הכסף לנתבע. האיש חסר המזל חוזר לביתו ומתחיל בחיים חדשים.	צברי, רחל	13661
האיש שחי עם שדה	אדם שומע קולות שירה אף על פי שאין אף אחד בבית. לפתע ניצבת מולו אשה יפהפיה המציגה עצמה כשדה. היא אומרת לו שהיא אוהבת אותו ורוצה להיות אתו בלי שאשתו תדע מזה. אם יגלה את הסוד רעה תהיה אחריתו. וכך הם חיו עד שאשתו חשדה במשהו. נידנדה לו עד כדי כך שנאלץ לגלות. יומיים אחרי כן מת באופן פתאומי. מספרים שלא מת אלא שהשדה לקחה את כולו לעצמה.	צברי, רחל	13662
אסור להיוועד בקול רם	אשה שהיתה צריכה לחטוב עצים נפגשה קודם לכן עם חברותיה. אחרי חצות, שעה שהן קמות לחטוב עצים, האשה הולכת אחרי קול שנשמע לה מוכר. בדרכה היא רואה שזוהי שדה כיוון שהיא יורקת אש. היא מספיקה לברוח לביתה ושומעת את השדה אומרת שהפסידה קורבן. מאז הן לא מקימות רעש כשעליהן לצאת בלילה לעבודה.	צברי, רחל	13663
האשה שנאנחה בשנתה	גבר שומע כי אשתו נאנחת בלילה. הוא מניח על ליבה לב של כבש ולב הכבש מתרגם את אנחותיה של רעייתו: "חמש שנים בצבא, חמש שנים כובסת, חמש שנים בבית הסוהר". זה לא מוצא חן בעיני בעלה, הוא דוקר אותה בסכין וקובר אותה. האשה לא מתה והיא ניצלת על ידי חיילים נמביאים אותה למפקדם, שם היא מבריאה ועובדת כמשרתת 5 שנים. לאחר תקופה זו נמאס לה והיא מגיעה לעיר. משפחה מאמצת אותה והיא נהיית לאומנת לילד שנולד לאחר שנים. פעם, כשהיתה על הגג, עובר נשר וחוטף את כובעו משובץ יהלומים של הילד. הורי הילד מאשימים את האומנת בגניבה והיא מוכנסת לבית סוהר. לאחר 5 שנים הורי הילד מחזירים אותה לביתם אך יחסם אליה הוא קר וחשדני. בינתיים מצטער הבעל על מה שעשה לאשתו ואינו מוצא מנוח לנפשו. לפתע מגיח מעל ראשו נשר ומפיל כובע משובץ יהלומים. הוא אוסף זאת ומגיע בנדודיו לעיר בה נמצאת אשתו. הוא מגיע לאותו מוסד צדקה לעניים שהקימו אדונה וגבירתה של אשתו. שם הוא מספר את סיפורו. אשתו מכירה אותו והם שוב מתאחדים. כאשר הורי הילד רואים את הכובע ושומעים את סיפורו הם מבקשים סליחה ומחילה מהאשה על מה שעוללו לה.	צברי, רחל	13664
האשה שסידרה את השודדים	אשה שהתאלמנה מבעלה נדדה עם שבט בדווי. כשהגיעו למקום מסויים שבו ואדיות והרים החליטה האשה שהיא נוטה את אוהלה בנפרד מהשבט, במקום מבודד. יום אחד לפנות ערב הבחינה האשה, באמצעות כד המים, בשלושה שודדים על העץ. לא אמרה דבר, רק אספה את ילדיה וסיפרה להם איך היה בליל חתונתה: אחרי שהאורחים הרבים חזרו כל אחד לאוהלו, נכנסה לאוהל עם בעלה. בעלה נאבק עמה והכריעה. כל פעם שהיה מכריעה צעקה הצילו! הצילו! הצילו! הד ההרים נשא את המילה הצילו אל המאהל והגברים לקחו רובים, באו אליה ושאלו מה קרה. כשסיפרה הכריעו את שלושת השודדים הנבוכים.	צברי, רחל	13665
האשה התמימה	בעל מצווה על אשתו התמימה לשמור על חפצים שונים, דברים טובים - דבש, תמרים, הכל בשביל הרמדאן. פעם כשהבעל יוצא נכנס גנב. הוא אומר שהוא רמדאן ולוקח את כל הדברים שקנה הבעל. כשהבעל חוזר הוא מגרש את אשתו. האשה הולכת לבדה, היא עושה את צרכיה ומבהילה מאוד שודדים הבורחים ומשאירים צרור עם כסף וזהב. האשה לוקחת את הצרור, חוזרת לבית ומספרת מה מצאה. אז פותח בעלה את הדלת וסולח לה.	צברי, רחל	13666
בושם	אישה שאינה יודעת מה זה בושם אך שמעה על זה, מבקשת מבעלה כי כאשר ילך אל השוק יקנה לה בושם. בעלה, שאף הוא אינו יודע מה זה בושם, מחפש בושם בכל השוק עד אשר פוגש סוחר שאומר שיש לו. כשהסוחר רואה שהאיש כלל אינו יודע מה זה בושם, הוא מחליט לצחוק על חשבונו ונותן לו תמצית פלפל. הוא אף מדריך אותו וטוען שאת הבושם שמים בפי הטבעת. בדרך חזרה לביתו מחליט האיש לנסות את הסחורה. הוא עושה כמצוות הסוחר ומתקדם מהר מאוד הביתה. הוא בטוח שאשתו עשתה זאת בכוונה, מחליט לסדר אותה ולהורות לה בדיוק כדברי הסוחר. גם האשה נופלת בפח וחושבת שלבעלה יש משהו נגדה.	צברי, רחל	13667
הבעל, השופט והמאהב	בעל קמצן שאיננו רוצה לקבל אורחים, מכריח את אשתו להתלבש כשופט ולצאת עמו לכיכר העיר, על מנת לקחת אותה לאירוח. אדם שאהב אותה בעבר הכירה והוא אשר לוקחה ועוד אדם. האדם הזה ישן בבית המאהב ושומע את הזוג מתעלס כל הלילה. חושב שהמארח מתעלס עם גבר. בבוקר הוא בורח מהמקום ומודיע לבעל שגבר זה התעלס עם גבר. הבעל לא יכול היה להעניש את אשתו.	צברי, רחל	13668
חוב של ריאל אחד	איש עני אינו יכול להחזיר את חובו: ריאל אחד. הנושה מאיים שאם עד יום מסויים לא יחזיר את החוב, הוא יהרגהו. מחליט העני כי כשיבוא הנושה יעמיד פני מת ומספר על כך לאשתו. מגיע הנושה ולא מאמין לאשה, מצווה עליה לרחוץ את הגופה ולקברה במערה. היא עושה כך ומחכה שהנושה יסתלק על מנת לקחת חזרה את בעלה. הנושה מצידו ממתין לראות מה תעשה האשה. שניהם מתחבאים משני צדי המערה וממתינים. בינתיים, במערה, ראה הבעל כיצד מביאים שודדים סכום ענק של כסף. הוא משמיע יללה, השודדים נבהלים ובורחים ומותירים אחריהם את הכסף. מתוך המערה קורא ה"מת" לאשתו ולנושה לבוא. קודם כל הוא מחזיר את חובו לנושה ואחר כך מחלק את הכסף לשלושה: שליש לו, שליש לאשתו ושליש לחברו לשעבר, הנושה.	צברי, רחל	13670
הלא יוצלח	בני העיר כועסים על האח העשיר כי אינו עוזר לאחיו העני. העשיר מתגונן וטוען כי אחיו הוא חסר תקנה (לא יוצלח) והוא לא יכול לעזור לו. הוא מבקש להוכיח להם את הדבר, ומניח בדרך בה עתיד אחיו ללכת צרור כסף. אך כשהאח צועד בדרך ומבחין באנשים הוא מבקש להוכיח להם כי הוא יכול לעבור אותה בעיניים עצומות. כך הוא מפספס את הצרור והאנשים רואים כי אין לו תקנה.	צברי, רחל	13675
המיילדת של השדים	זקנה פוגשת סמוך לנחל ציפור המעכבת אותה בדרכה. בלילה, באה הציפור ומזדהה כשד המבקש ממנה לילד את אשתו כדי שהעובר לא ימות. האשה נענית ומרחפת עם השד עד לעולם השדים ועוזרת לילד את התינוק. כדי לעטוף אותו, מביא השד את גלימת השופט מעיירתה, ולאחר הלידה, מחזיר את האישה בשלום. הזקנה מספרת את קורות הלילה לבניה, וכדי להוכיח את דבריה מציעה להם לבדוק כי גלימת השופט נעלמה. הם בודקים ומאמינים לסיפור אמם.	צברי, רחל	13676
ניצל משדה בזכות אמירת תהילים	אדם חוזר מעבודתו בואדי אפל ומופיעה לפניו שדה הנושאת על גופה שדים נוספים. אמירת פסוקי תהלים מבריחה אותה.	צברי, רחל	13679
השייח הגנב והאשה החכמה	אדם מפקיד את כספו אצל שייח כי אמרו לו שהוא ישר. כך הוא חוסך כסף. כאשר בא האיש לקחת את כספו חזרה, אומר השיח שאינו מכיר אותו ומגרשו מעל פניו. האיש מתיישב תחת חלון של בית ובוכה. בעלת הבית שואלת את האיש מדוע, וכשהוא מספר לה היא מחליטה לעזור לו. היא לובשת את מיטב בגדיה ומתבשמת. נכנסת באותו ערב אל השיח וטוענת שהיא רוצה להפקיד אצלו קופסת תכשיטים. השיח, ההולך שבי אחרי יופיה, רוצה בחסדיה ומזמינה לסעוד עמו. בעודם סועדים נכנס אותו אדם ותובע את כספו. כעת לא נותרה לשיח ברירה אלא להחזיר לו אותו. עתה מגיעה עוזרתה של האשה ואומרת שבעלה הגיע והיא ממהרת לצאת ונוטשת את השיח. השיח יוצא קרח מכאן ומכאן והאיש מודה לאישה על עזרתה.	צברי, רחל	13681
שלוש השאלות של המלך	מלך שואל את 3 פועליו חידות: 1. מהו המתוק ביותר. 2. מהו הרחוק ביותר. 3. מהו השמן ביותר. שני פועלים ענו לשאלה הראשונה סוכר, לשנייה פרה ולשלישית שמיים. שניהם הוצאו להורג. הפועל השלישי שב הביתה חרד. סיפר לבתו והבת אמרה לו שיענה לשאלה 1 החיים, ל-2 אדמה הנותנת יבול ול-3 האופק. המלך שאלו מי אמר לו חכמה כזאת והוא השיב שזו בתו. המלך ציווה להביא אותה אליו כשהיא רכובה ולא רכובה, רעבה ולא רעבה, לבושה ולא לבושה. הנערה באה כשהיא רכובה על כבש, מדדה ברגליה, אכלה טינופת של גרעינים (והיתה רעבה) ולבשה שמלה שקופה. ראה נמלך את חכמתה ויופיה והחליט לשאתה, בתנאי שלא תתערב בענייני הממלכה. אדם תבע אדם אחר למשפט על כי משאו גרם להפלה אצל אתונו והעיר מת. המלך חייב את הנתבע לשלם דמי ניזקין. הנתבע הולך למלכה ומספר לה. המלכה מציעה לנתבע להגיע סמוך לאגם אליו הולך גם המלך, לשבת סמוך אליו ולעשות עצמו דג דגים. כיוון שהמים רדודים ישאל אותו המלך מה הוא עושה שם ואז הוא ישיב שכפי שהגיוני שמשא קל עלול להפיל עיר בבטן אמו, כך הגיוני להניח שדגים מצויים במים רדודים. כששמע זאת המלך גירש את המלכה ואמר לה שהיא רשאית לקחת לבית אביה כל מה שתרצה. המלכה עורכת מסיבת פרידה, משקה את המלך יין וכשהוא נרדם היא לוקחת אותו לבית אביה. בבוקר, לאור תמהונו, היא אומרת לו כי היות והרשה לה לקחת כל מה שהיא רוצה, לקחה אותו. המלך סולח לה.	צברי, רחל	13683
השמן המבושם	מוכר בושם גונב את קופת שכנהו מוכר השמן. מוכר השמן חושד במוכר הבושם אך אינו יכול להוכיח את דבריו וכך גם לא השוטרים והשופטים. יום אחד עובר שוטר ברחוב בו משחקים הילדים ב"בושם ושמן". ילד אחד, המשחק את השופט, מבקש מהילדים להרתיח את המטבעות במים חמים. אם השמן יצוף זה סימן שמוכר הבושם גנב את המטבעות. השוטר מדווח לשופט והשופט מזמין אליו את הילד ושואלו כיצד הצליח לפתור את הבעיה. הילד ענה שאם המטבעות הן של מוכר השמן הרי שיש שמן ואם רוצים לבדוק זאת צריך להרתיח את המטבעות במים על מנת שהשמן יצוף. ואכן כך היה.	צברי, רחל	13685
אסור להסתכל בראי	יפהפיה בשם הלה (משמו של התבלין הל) התקשטה בליל שבת, כשבעלה היה בבית הכנסת, והציצה בראי. קיבלה סטירת לחי, נפלה ומתה. אסור להסתכל בראי זמן רב בעיקר כשאת לבד בבית. שד חטף את האשה ובבית נשארה רק גופתה.	צברי, רחל	19282
ארמון בשטחם של השדים	עשיר שנהג להאכיל עניים החל לבנות ארמון חדש. דרוויש מזהירו שלא יבנה כי מקום הבנייה אינו טוב. העשיר לא שם לב ובנה והמשיך להאכיל עניים. הדרוויש מופיע שוב, לוקח את העשיר לטיול על ההר ומשם הוא רואה כיצד רכושו עולה בעשן. יש מקומות השייכים לשדים ואם פולשים אליהם נענשים.	צברי, רחל	19283
אש וגיצים, סיפור שדים	לפנות בוקר הולך אדם לבדו במקום שומם ורואה לפניו מישהו נמוך שיוצאים ממנו זיקי אש. המישהו הזה שואל את האיש אם להתארך או להתקצר. תשובתו: לא חשוב, העיקר שתתנדף.	צברי, רחל	19284
הבחור שהרג את אהובתו	הורים השיאו את בתם היפהפיה למישהו אחר ולא לאהובה. ארב לה ביער והרגה בחניתו. בהלוויתה שרו על אירועי רציחתה.	צברי, רחל	19285
בת המלך שהראתה עצמה תמורת תשלום	בת מלך גבתה תשלום גבוה בעד הזכות להביט בה, וגם אז הראתה רק את ידה. 2 חברים מסדרים אותה. עושים כאילו עומדים לשחוט טלה בסכין קהה. הטלה פועה ובת המלך יוצאת כדי להראות להם כיצד יש לשחוט. היא מרשה לאחד מהם ללון בארמון ובסוף להיכנס לחדרה. למחרת מגיעה כלה מעיר אחרת. החבר השני מתחפש לאשה הרה הכורעת ללדת בדרכה של הכלה. משכנעים את הכלה לעזור ל"יולדת" מאחורי סלע והוא אונס אותה. היא צועקת "זה בן" והמלווים עונים "מזל טוב".	צברי, רחל	19286
הצלת צמחי ההל	אנשי עיר מסויימת התפרנסו מגידול הל. הגיעו שמועות שגם במקום אחר גדל הל. הינדי הגיע למקום לבדוק. קשרו את ידיו שלא יזיק לצמח. התכופף להריח, תלש את הצמח בפיו ואמר שהינדי אחד ימות (כעונש) ולא ימותו כל בני הינד בגלל חוסר פרנסה. הרגוהו.	צברי, רחל	19287
הריגת השייך	הר שהגיר הרבה מים היה של שייך שהרשה לבני המקום לרעות את עדריהם על ההר. משפחה אחרת טענה לבעלות על ההר ושכרו פרקליט מעולה לשם כך. בעל ההר חשש שיקחו ממנו את ההר וירה בו. יצא דינו למוות. בני המשפחה התובעת בעלות שיחדו את המוציא לפועל של גזר הדין שלא ימית את השייך במכה אחת אלא לאט ובעינויים. רק במכה השלישית מת השייך.	צברי, רחל	19288
חתול (סיפור שדים)	חתול נטפל למשפחה. הבעל בעט בו וגירשו אך הוא תמיד חזר. האשה חשה שזה לא חתול רגיל וניסתה לרמוז לבעלה אך הוא לא שם לב. יום אחד נעלם החתול והבעל חלה ומת.	צברי, רחל	19289
הנערה שהתאבדה	השיאו נערה צעירה לזקן. בדרכה לבית הוריה להביא מתנות פרידה למשפחתה קפצה הנערה לנהר כדי להתאבד. רועה מנסה להצילה ותופס בכיסוי הראש שלה. היא משחררת את כיסוי הראש, אומרת לו לקחת זאת וטובעת. מספידים אותה בשיר קינה.	צברי, רחל	19291
נערה שנישאה ועברה למקום רחוק	בחורה צעירה שהתחתנה עם מישהו מעיר רחוקה היתה עצובה. שיר פרידה מבית הוריה.	צברי, רחל	19292
שדים כישוף	נערה גמדה לא נישאה. תימני מראש העין, המבין בכישופים, בא לביתה, דיבר עם השדים וגירש אותם. אחר כך מצא בבית הקברות הסמוך לעיר כישוף - חתיכת עץ שכתוב עליה, השמיד אותו והנערה הבריאה. אז בא כושי מגעיל ונשא אותה לאישה.	צברי, רחל	19293