תמציות סיפורי הרושם

בר-אילן, עדינה

שם הסיפור	תמצית	מספר	מספר אסע"י
איזו שפה מבין בעל עגלה?	רבי וחסידיו נוסעים מעיירתם אל הרבי שבעיר הגדולה. בדרך מתווכחים על ענייני תורה. בעל העגלה מפריע להם כשהוא מעיר להם על פטפטנותם הרבה. פעמיים פנה הרב אל בעל העגלה בכבוד, וביקשו לשים לב לעבודתו עם הסוסים והעגלה ולהניח להם בוויכוחיהם. כשבפעם השלישית מפריע בעל העגלה, פונה אליו הרבי בלשון גסה ובוטה ומאיים עליו במכות אם לא יחדל להפריע. בעל העגלה כבר לא מפריע אך החסידים מתפלאים על חוסר הסבלנות והלשון הגסה של רבם. הרב מסביר כי לאחר שפעמיים ענה לבעל העגלה בנימוס וזה לא עזר, ראה שבעל העגלה פשוט אינו מבין את שפתו והוא החל לדבר אליו בלשונם של בעלי עגלות, אז הבין העגלון וחדל להפריע.	גת, יהודה	14904
קידוש	בנו של איכר מצליח היה אהוב על כולם . הוא היה הראשון בכפר בכל ענפי הספורט והחקלאות אך לקרוא, להתפלל ולברך לא ידע. מלמד מיוחד הודיע שהוא יוכל ללמד את הבן להגיד קידוש, לקראת ביקור המשפחה אצל הורי הכלה המיועדת לבחור. המלמד מלמד את הבחור את מילות הקידוש כאילו הן שמות שכניו הגויים, ואכן, הבחור מצליח לזכור את המילים לפי הסדר. ביום השישי המיועד, כשהגיע תורו של הבחור לקדש, הוא מתחיל: "יום השישי... השמיים". המלמד מזכיר לו "ויכולו", אך הבחור עונה ש"ויכולו" מת באותו בוקר.	גת, יהודה	14910
אהרון שניידר, החייט, מציל יהודים.	אהרון שניידר, החייט, היה ממונה בזמן מלחמת העולם הראשונה על חלוקת חיילים לבתיהם של יהודים בעיר אמאשינוב על יד וארשה. בחול המועד סוכות הואשמו 3 יהודים בעיר בריגול ודינם יצא למוות. ביום הושענא רבה הגיע לעיר גדוד של חיילים ואהרון החייט חילקם למשפחות. את המפקד שיכן בביתו. המפקד ביקש מן החייט שיתפור לו חליפה. רבי צבי מנחם קאליש הורה לחייט לתפור למרות החג בתקווה שהמפקד יחון את שלושת היהודים (כי פניית עורך הדין נוח פרילוצקי לשלטונות לא עזרה). המפקד החדש חנן את היהודים וגדולתו של אהרון החייט עלתה.	צימבליסטה, יצחק	15393
הרבי מפשיסחא והעשיר	הרבי מפשיסחא מתארח אצל עשיר משכיל הטוען שאינו זקוק לרב כי הוא פותר את שאלותיו בעזרת שולחן ערוך. השניים הולכים לתאטרון והעשיר משבח את השחקן הראשי שבגלל ביצועו המחזה היה מוצלח. הרבי עונה כי לא השולחן ערוך, אלא הביצוע שלו בחיים הוא העיקר, וזה ניתן ללמוד רק מן הרבי.	צימבליסטה, יצחק	15396
חסיד ובקיא מופלג? (הרב אהרון ואלקין והינוקא, משה'לי מסטולין)	הינוקא, ר' משה'לי מסטולין ביקר בפינסק את הרב אהרון ואלקין ולאחר שהתברר לו כי משכורתו אינה משולמת לו כסדרה נתן לו כסף מכיסו. בשעה שדנו בשאלות ותשובות שפירסם הרב נתן לו הינוקא כמה מראי מקום ברמב"ם לפתרון השאלות. משהלך, תהה הרב המתנגד, כיצד ייתכן כי רב חסיד יהיה גם בקיא מופלג.	שטילרמן, אהרון	15403
ספסר התורה של האדמו"ר ר' אהרון (מקרלין)	האדמו"ר ר' אהרון מסטולין כתב ספר תורה שנשאר בסטולין. לאחר מותו, רבים החסידים, שני בניו- יורשיו- ר' משה'לה ור' אשרקה, מי יקרא בספר הקדוש בחג השבועות. כדי למנוע מריבה וחילול השם מודיע ר' משה'לה כי כל הספרים שבארון הם קדושים.	שטילרמן, אהרון	15968
אלינקע השומר תופס גנב	הבעל-בית של אלינקע השומר, משה לוריא, מסתובב בלילה בחוץ ונתפס על ידי אלינקע החובט בו קשות (משה לוריא שמח ששעון הזהב שבכיסו לא ניזוק). אלינקע מסביר כי בלילה אין בעלי-בית או פריצים. מי שמסתובב בלילה הוא גנב. בבוקר נקרא אלינקע למשרד, אשתו חוששת שיפטרוהו, אך במקום זה קיבל רובל כסף מבריק במתנה.	שטילרמן, אהרון	17530
ר משה לוריא והעני	ר' משה לוריא השאיר את ענייני הצדקה לאשתו. אך לעיתים בכל זאת התערב. פעם הגיע עני למטבח. האישה שלחה אותו לחצר לחטוב עצים. כפיס עץ שבר את חלון המטבח והגברת שלחה אותו להביא זגג על חשבונו. כערבון לקחה ממנו את כובעו. העני פגש בחצר את משה לוריא, ומששמע את המעשה, נתן לוריא לעני כסף עבור חטיבת העצים ועבור כובע חדש, שילחו ונכנס לחדרו. האישה באה לספר לו את מעשה העני, שברח מבלי להביא את הזגג והשאיר את כובעו. לוריא צחק ואמר שעכשיו עליה לחפש עני אחר כדי לתת לו את הכובע.	שטילרמן, אהרון	17535