רבי, שלמה

שם הסיפור

תמצית

רושם

מספר אסע"י

בן המלך והעכברושים

ילד אהוב על אביו המלך מבקש ממנו מתנה זוג עכברושים. המלך קונה אותם אך בארמון הם אינם רוקדים. כל הרופאים קובעים כי הם חולים ואיש אינו יודע לעזור להם. יהודי מציע למלך לשים אותם ליד בית שימוש, כי זו הסביבה בה הם רגילים להיות. הם אכן מתחילים לרקוד. תנאי היהודי ל"ריפוי" העכברושים - להיות מלך ליום אחד.

כרמי, רחל

11362

העשיר והסבל

סבל הגר בשכנותו של עשיר "כותב" כל לילה ומסביר לשכנו שהוא סופר את עושרו. מוכן לגלות את הסכום רק בתנאי שהעשיר יגיד לו את עושרו שלו - 5 מיליון. הסבל אומר שעושרו קטן בכ-30 לירות. אחרי שהשניים חותמים על הסכם שותפות, מסביר הסבל כי ההבדל בין תכריכים של עשיר לאלה של עני הוא 30 לירות.

כרמי, רחל

11363

שלוש שאלות של מלך

מלך נוצרים מטיל תפקידים על היהודים ומוקירם. הבישופים מאיימים עליו. הוא שואל אותם שלוש שאלות: איפה מרכז העולם? מה יש לי בלב? כמה שווה ישו? הבישופים מתייעצים במנזר. מזדמן לשם יהודי, מוכר אלטה זאכן, מתנצר ומבקש להופיע כבישוף בפני המלך ולענות על השאלות. בדרך קנה צלב ב-20 דינר כי בשעה שהלבישהו שכחו לתת לו צלב. תשובותיו למלך: מרכז העולם תחת כסאי, ישו שווה 20 דינר, המלך חושב אם אני יהודי או נוצרי. מכריז כי הוא יהודי וכי הבישופים מאיימים עליו. כל הבישופים נתלו.

כרמי, רחל

11364

על יהודים ומוסלמים

יהודי קורדיסטן נקראו לצבא הקורדי. יהודי זקן, שמואל נחום, בא למלך וביקש שיגייסו אותו במקום בחורים צעירים. התגייס. בא למוסול עם כלבים. הבעיר אש בזנבות הכלבים ועזבם. כל מוסול בערה וזאת היתה גאוות היהודים.

גביש, חיה ד"ר

12066

קדושה נוספת

יהודי שואל גוי כיצד זה נולד ישו מרוח הקודש. הגוי שואל את היהודי וכיצד נבראה האשה מהצלע? עונה היהודי כי בזמנו של אדם לא היה ממי לברוא את האשה, אבל בימי ישו היו נשים וגברים לרוב, מדוע, אפוא, צריך היה ישו להיוולד מרוח הקודש?

גביש, חיה ד"ר

12068

אשת חיל

בעל צעיר, שאשתו רעה, שערותיו הלבינו. הלך לרופא. הרופא אמר שאין לו תרופה אבל הוא שולח אותו לאדם זקן, בכפר רחוק. בא לזקן וזה שלחו לאחיו, המבוגר ממנו. אח זה שלחו לאח מבוגר עוד יותר. האח המבוגר נראה צעיר וחסון משני אחיו. הוא קיבלו בסבר פנים יפות. ערכו שניהם קניות, הטריד את אשתו מספר פעמים בשל מה בכך והיא לא התלוננה. מבין הצעיר כי המבוגר נראה כה צעיר בזכות אשת החיל שלו.

נצר, ורדה

12234

הסכם החיות

זמיר וזברה התערבו ביניהם למי יש קול יותר יפה. הגיעו להסכם, מי שינצח יוציא לשני את העניים. השופט, החזיר, קבע כי לזברה קול יפה יותר. הזברה מממשת את ההסכם. הזמיר יושב על העץ ושר שירי עצב. בא האריה ותמה מדוע החליף הזמיר את נימת שיריו. סיפר לו הזמיר והוסיף כי אינו בוכה על שהתעוור אלא על שהשופט היה חזיר.

כרמי, רחל

12235

המלך והגנב

קבוצת קבצנים מחליטה לגנוב ממלך קמצן את אוצרו וללמדו לקח. הבעיה מי יגנוב נפתרת כאשר ראש הקבצנים מתנדב בעצמו לגנוב. ראש הקבצנים נתפס ומובל למשפט לפני המלך. כששואלו המלך אם יודע מה צפוי לו, הוא עונה כי לא לו מגיע גזר דין תלייה אלא לכל הקבצנים, העומדים כעת מול חלונו של המלך. המלך ניגש לחלון וכשרואה את האנשים משחרר את ראש הקבצנים. הוא מודיע כי מעתה והלאה לא יהיה יותר קמצן ויתן נדבות בעין יפה.

כרמי, רחל

12238

המלך והעם שהשתגע

בעיר אחת זרמו מים מורעלים וכל מי ששתה אותם השתגע. המלך לא שתה מהמים האלה ונשאר שפוי. באו אנשים למלך וציוו עליו לשתות מהמים המורעלים ולהתנהג כמו כל אנשי העיר, ולא יהרגוהו. לא היתה למלך ברירה, שתה את המים המורעלים ונהיה אחד מהם.

כרמי, רחל

12239

משל העכבר המתעוור והבן

אבא עכבר שלח את בנו לקנות טיפות עיניים. לאחר שקנה את התרופה מצא שטיח והחל לכרסם בו. לפתע נזכר באביו וחזר. לשאלת אביו היכן היה הודה הבן כי כירסם שטיח. האב אמר כי אילו היה מתעוור היה מצווה עליו לכרסם את כל השטיח.

כרמי, רחל

12240

נס חנוכה

יהודי נוסע כדי לסחור עם גוי עשיר. בת העשיר מתאהבת ביהודי ומבקשת מאביה להתחתן עמו, אם לא תעשה מעשה נואש. העשיר מעמיד את היהודי שתי אפשרויות: או שיתאסלם וישא את בתו, או שיאלץ להורגו. באין ברירה מסכים היהודי להתאסלם. בהתקרב חג החנוכה מבקש היהודי לקיים מצוות הדלקת נרות. הוא פוצע את ידו, מורח את הדם על החלון ומקרב אליו את הנר המאיר את החדר כך שפס הדם יראה כנר חנוכה, כך עושה במשך שבעה ימים. ביום השמיני נעשה חולה. חותנו שואל מה קרה לו, היהודי מספר כי לא יכול היה לשכוח את אמונותו. החותן מביע פליאה על כח אמונתו של היהודי ומוכן לעבור ליהדות עם כל משפחתו. זה היה ראשיתה של משפחת בראזאני.

כרמי, רחל

12241

השודדים והחמור

שודדים רוצים לגנוב לסוחר תמים את חמורו וסחורתו. אחד מהם סוחב את הסחורה של הסוחר מבלי שירגיש. רותם עצמו במקום החמור, חבריו לוקחים את החמור, והוא מתחיל לדבר כאילו מפי החמור. אומר שהיה ילד רע להוריו ולכן הפכוהו לחמור. עתה הוא מתחרט ורוצה לשוב להיות אדם. הסוחר משחררו. לאחר זמן מגיע הסוחר לעיר ורואה את חמורו. גוער בו באומרו כי שוב היה ילד רע, לכן מגיע לו שיחזור להיות חמור.

כרמי, רחל

12245

שותפות היהודי, המוסלמי והנוצרי

יהודי נוצרי ומוסלמי עשו מסחר ביחד. באחד הימים קנו כבש ובשלוהו בסיר. הסכימו ביניהם שמי שיספר את החלום המוזר ביותר יזכה בתוספת בשר. היהודי קם בלילה ואוכל את כל הכבש. בבוקר מתעוררים שלושתם. המוסלמי מספר שראה בחלומו את מוחמד והוא מובילו על פני גן עדן וגיהנום. הנוצרי מספר כיצד ישו ומריה הובילו אותו אל האב שבשמיים. היהודי מספר שמשה הוביל אותו אל הכבש המתבשל והאכיל אותו. מזמין את שני חבריו שילכו ויראו במו עיניהם.

כרמי, רחל

12246

פסלים נותנים מתנה ליהודי בערב פסח

אברהם, יהודי עני בקורדיסטן, עזב את הבית בערב פסח כדי לא לסבול מעוני משפחתו. בלילה הגיע במקרה למנזר. לקח מחרוזת מפסל אלת הפוריות, שפשף את פסל הזהב של האל וקיבל זהב. חזר הביתה וחגג את הפסח כהלכתו. דבר הגנבה נודע למלך והוא חשד ביהודים. מאיים על הרב וגוזר גזירה. היהודים מכריזים על צום ואבל. אברהם מודה בפני הרב במעשהו, מגיע למלך, מספר לו על הנס שקרה לו: ניקה את פסל האל שהיה מלוכלך ובתמורה קיבל מחרוזת מפסל האלה. אברהם הוכרז כקדוש וקיבל קצבה חודשית.

גביש, חיה ד"ר

12621

כלב מבחין בין יהודי לגוי

לחכם מרדכי היה כלב שהבחין בין יהודי לגוי. ליהודים נענע בזנבו ועל הגויים התנפל.

גביש, חיה ד"ר

13934

אברהם והפסלים

יהודי עני בורח מביתו בערב פסח, כי אין לו כסף לצרכי החג. מגיע במדבר לבית מואר ובו שני פסלי זהב ואבנים יקרות. היהודי לוקח את האבנים היקרות ומגרד את הזהב מעל הפסלים. חוזר לביתו וחוגג את החג בשמחה. משגילו כהני הדת מה קרה לפסלים, ציווה המלך על היהודים להביא את האשם, ולא יגזור עליהם גזרות. העני הולך למלך ומבקש להשפט בפני כהני הדת. הוא מספר להם כי הפסלים קראו לו, ביקשו שירחץ אותם ויגרד אותם. כאות תודה נתנו לו את האבנים היקרות. הכהנים מאמינים בצדיקותו של אברהם, לוקחים את החולצה בה רחץ את הפסלים ומשאירים אותה אצלם כדגל. הוא קיבל מהם פנסיה עד יום מותו.

אלכסנדר, תמר פרופ'

14551

הזמיר והזברה

זמיר וזברה מתווכחים שירתו של מי יפה יותר. חזיר, שהיה בעל החיים הראשון שעבר במקום, פוסק לטובת הזברה. לפי תנאי ההסכם מעוור הזמיר את עיניו. הזמיר שר שירים עצובים ןמסביר לאריה העובר שם כי אינו בוכה על עיניו אלא על כך שהשופט היה חזיר.

אלכסנדר, תמר פרופ'

14552

החלום הטוב ביותר

משה היהודי ושני שותפיו בני דתות אחרות יוצאים לסחור. בדרך אוכלים בשר כבש. בערב נשאר רק מעט מאוד. מחליטים שיאכל אותו מחר מי שחלם את החלום הטוב ביותר. שני בני הדתות מספרים כי עפו עם נביאיהם לשמיים וראו את האל ומלאכי השרת. היהודי, שקם בלילה ואכל את כל הבשר, סיפר שמשה רבנו בא אליו בלילה, העירו והכריחו לאכול את כל המזון שנשאר, כי שני השותפים האחרים נמצאים בשמיים ואוכלים שם סעודות דשנות.

אלכסנדר, תמר פרופ'

14553

השודדים והחמור

בן שבט יזלי מצפון עירק עובר מכפר לכפר. בדרך גנבו שלושה שודדים את חמורו ואחד מהם רתם עצמו בריתמת החמור. לרוכל המופתע מסביר השודד כי חמורו היה בן סורר ומורה שהוריו קיללהו וכך הפך לחמור. עתה שב והפך לאדם. הרוכל משחרר את האיש, לא רצה להביאו משום שבבית מחכה לו אשתו הצעירה והיפה. למחרת מזהה את חמורו בשוק. גוער בו על ששוב התחצף להוריו. לרוכלים האחרים סיפר את אשר קרה והם אמרו לו כי זה מעשהו של השודד.

אלכסנדר, תמר פרופ'

14558