זמיר וזברה התערבו ביניהם למי יש קול יותר יפה. הגיעו להסכם, מי שינצח יוציא לשני את העניים. השופט, החזיר, קבע כי לזברה קול יפה יותר. הזברה מממשת את ההסכם. הזמיר יושב על העץ ושר שירי עצב. בא האריה ותמה מדוע החליף הזמיר את נימת שיריו. סיפר לו הזמיר והוסיף כי אינו בוכה על שהתעוור אלא על שהשופט היה חזיר.