פרץ, אברהם

שם הסיפור

תמצית

רושם

מספר אסע"י

עז או כלב

ערב חג הפסח פוגש יהודי עם עז ערבי עם עבדיו. הערבי שואל אותו: עז או כלב? היכוהו, לקחו את העז, עד שנשבר ואמר: כלב. היהודי שלח את בניו ליער, הלך אל הערבי וביקש לקנות עצים. תפסו אותו ביער, היכוהו ושאלו: עז או כלב? קשרו אותו והסתלקו. עבדיו מצאו אותו פצוע. היהודי מתחפש לרופא, עושה לערבי כוסות רוח ושם פתק בפצעים "עז או כלב". כשמתחפש למכשף נוצרי משכנע את הערבי לבוא אתו לים ולהכנס לארגז עד שיבוא היהודי, שיובא על ידי שדים. כשנכנס לארגז סוגרו בפנים ושואלו "עז או כלב". היהודי בורח עם משפחתו במרכבה. העבדים מוצאים את הערבי בארגז, מחפשים את היהודי אך לא מוצאים אותו.

גלבוע, מרים

11288

החכמה בבנות

לשר נולדות רק בנות ואף לא בן. בכל זאת קרא בשם לכל בת ועשה מסיבה כשנולדה. כשנולדה בתו השביעית לא עשה כלום ולא נתן לה שם. היא קראה לעצמה החכמה בבנות. המלך בוחן את חכמת השר: מה אומרים המים הרותחים לקומקום (בעצים שהשקינו אנו נשרפים). מה אומרת דלת הפרדס החורקת? (כשהייתי עץ תפוח נשבה בי הרוח, עכשיו אני קרש נאנח). משימה: לתפור חליפה מאבן. (כן, בתנאי שתכין לי חוט מחול). את כל התשובות מספקת בתו הצעירה של השר. המלך רוצה לשאתה לאשה. היא מסכימה בתנאי שאם לא ינהג בה באדיבות תיקח מן הארמון דבר יקר אחד ותעזוב. המלך מסכים. המלך שולח לכלתו 4-3 פריטים מכל דבר. המשרתים לוקחים לעצמם חצי מכל דבר. בת השר מצווה עליהם לדחוף את זקן המסגר (המנעול) ולהניח את החפצים על גב הנגר (השולחן). וכן להודיע למלך כי כל דבר הוא רק חצי דבר (קיבלה רק חצי מהמתנות). המלך מבין את הרמזים ומצווה על המשרתים להחזיר מה שגנבו. בדרך לארמון רואה הבת כפר יפה ואומרת עליו כי הוא הרוס (תושביו גנבים ויענשו). כפר עני - מקום בנוי יפה (תושביו ישרים וחרוצים). שני אנשים חורשים - אחד חי ואחד מת (האחד ירצח את השני). המלך מבין את הרמזים. עורכים חתונה. המלך נקרא לשפוט בין בעל סוסה ובעל אתון, כל אחת ילדה בלילה ובעל האתון החליף את הוולדות: על יד הסוסה שם את העיר ועל יד האתון סייח. המלך פוסק לשחרר את שני בעלי החיים הצעירים וכל אחד ילך אל אמו האמיתית לינוק. אך מאחר שכבר ינקו בלילה, הלך העיר לסוסה והסייח לאתון. אשת המלך מייעצת לבעל הסוסה לספר למלך כי זרע אבטיחים על יד הים והדגים אכלו אותם. המלך יאמר שזו שטות ואז יגיד לו שגם סוסה הממליטה עיר זו שטות. כך היה והאיש קיבל את את הסייח. המלך כועס על אשתו שהתערבה במשפטו וצועק עליה. בלילה מרדימה אותו ומעבירה אותו לבית אביה. בבוקר מסבירה לו כי הוא הדבר היקר לה ביותר בארמון. המלך מתפייס ומשתף את האשה במשפטיו.

בר-יצחק, חיה

11535

חמור בן יהודיה

ערבי נהג להזיז את חמורו בקריאה: "זוז חמור בן יהודיה". יהודי מתקרב לחמור, עצמו לוחש באוזן החמור וזורה בה רעל. הרעל משפיע, החמור השתולל, השליך את הערבי וסחורתו מעליו וברח. במשטרה מסביר היהודי כי פגש אשנ יהודיה ערירית שסיפרה לו כי אין לה ילדים ורק פעם אחת ילדה חמור קטן וכעבור זמן מה הוא נעלם ולכן היא בוכה. היהודיה מתה אתמול. הוא שמע את קריאת הערבי וסיפר לחמור שאמו מתה. החמור השתולל ורץ כנראה לקבר אמו בבית הקברות. השוטר מבין ומשחרר את היהודי.

גלבוע, מרים

11569

שלושת האבות

יהודי וערבי סוחרים שותפים. פעם מעדה בהמתו של היהודי והוא קרא בשם האבות. הערבי טוען שאסור ליהודי לקרוא להם כי הם לא של היהודים אלא של הערבים. היהודי אומר כי יש לו צדיק אחד שהוא חזק מכל האחרים - רשב"י. הערבי מודה כי צדיק זה הוא הוא של היהודי, ומוכן לקנות ממנו את שם הצדיק בעשרת אלפים לירות. היהודי מסכים לעסקה ומתעשר. הוא מסביר לאשתו התמימה כי מה שמכר היה בסך הכל רשות לקרוא בשם הצדיק.

גלבוע, מרים

11570