ואני אודיע לך מה שמצאתי בספר זכרוניהם, שזה דיוקליטיאנוס בהיותו גוליאר [פירוש: נושא-כלים, אדם פשוט], בא אל בית פונדקית אחת ואכל ושתה וייטב לבו. ותשאל האשה דמי האכילה ויאמר לה: "לכשאהיה קיסר אפרע לך הכל."

ותאמר לו האשה: "לא תוכל להיות קיסר, עד הרגך החזיר הגדול."

והוא שמע והיה הורג כל החזירים ואחרים אוכלים את בשרם. עד שיום אחד בא לרומא ומצא מלחמה ביניהם והרג איש אחד גדול, שהיה כינויו חזיר בלשון רומי. ואז הקימוהו למלך ונתקסר.

(ו, קעא). ס' יוחסין, 142.