א

ויהי לתקופת השנה בשנת שתיים ושבעים שנה לרדת ישראל מצרימה, אחרי מות יוסף, ויברח צפו בן אליפז בן עשו ממצרים הוא ואנשיו וילכו. ויבואו אפריקה היא דינהבה אל אַנגיאַס [נוסח אחר: אגניאז] מלך אפריקה ויקבלם אנגיאס בכבוד גדול וישם את צפו לשר צבאו.

ויהי בימים ההם ויהי בארץ כיתים איש בעיר פוצימנא ושמו עוצי, ויהי לבני כיתים לאלוהי תעתועים. וימת האיש ובן אין לו כי אם בת אחת ושמה יאניה. והנערה יפה עד מאד טובת מראה וחכמה. לא נראה כיופייה וכחכמתה בכל הארץ. ויראו אותה אנשי אַנגיאַס מלך אפריקה ויבואו ויהללו אותה אליו. וישלח אַנגיאַס אל בני כיתים וישאל אותה לקחתה לו לאשה. ויאבו אנשי כיתים לתתה לו לאשה. ויהי בצאת מלאכי אַנגיאַס מארץ כיתים ללכת לדרכם, והנה מלאכי תוֹרגוֹס [נוסח אחר: תורנוש] מלך ביבינטו באו כיתימה, כי תורגוס מלן ביבינטו גם הוא שלח את מלאכיו לשאול לו את יאניה לקחתה לו לאשה, כי היללו אותה אליו גם הוא כל אנשיו, על כן שלח אליה כל עבדיו. ויבואו עבדי תורגוס כיתימה וישאלו את יאניה לקחתה לתורגוס מלכם לאשה.

ויאמרו להם אנשי כיתים: "לא נוכל לתתה, כי אַנגיאַס מלך אפריקה ביקש אותה לקחתה לו לאשה טרם בואכם וניתן אותה לו. ועתה לא נוכל לעשות הדבר הזה להסיר את הנערה מיד אַנגיאַס ולתתה לתורגוס. כי אנחנו יראים מאד מאַנגיאַס, פן יבוא עלינו למלחמה והשמידנו, ותורגוס אדוניכם לא יוכל להציל אותנו מידו."

ויהי כשמוע מלאכי תורגוס את כל דברי בני כיתים ויפנו וישובו אל אדוניהם ויגידו לו את כל דברי בני כיתים. ובני כיתים שלחו ספר אל אַנגיאַס לאמור: "הנה תורגוס שלח בעד יאניה לקחתה לו לאשה וכזה השיבונו אותו. ונשמע כי קבץ את כל חילו לבוא עליך למלחמה וישם פניו לעבור דרך סרדיניה להילחם עם לוּקוּש אחיך ואחר יבוא להילחם אתך."

וישמע אַנגיאַס את דברי בני כיתים אשר שלחו לו בספר ויחר אפו. ויקם ויאסוף את כל חילו ויבוא באיי הים דרך סרדיניה אל לוקוש אחיו מלן סרדיניה. וישמע ניבלוּש בן לוקוש כי בא אַנגיאַס דודו, ויצא לקראתו בחיל כבד וישקהו ויחבקהו. ויאמר ניבלוש אל אַנגיאַס: "בשאלך שלום מעם אבי בצאתי אתך להילחם עם תורגוס ושאלת ממנו לשימני שר צבאו."

ויעש אַנגיאַס כן ויבוא אל אחיו. ויצא אחיו לקראתו וישאלהו לשלום. וישאל אַנגיאַס מעם ליקוש אחיו לשים את ניבלוש בנו לשר צבאו. ויעש לוקוש כן.

ויקומו אַנגיאַס ולוקוש אחיו וילכו לקראת תורגוס למלחמה וחיל רב ועם כבד עמהם. ויפגשו אַנגיאַס ולוקוש אחיו את תורגוס בבקעת כנפיא ותהי מלחמה חזקה ועצומה מאד ביניהם במקום ההוא. ותכבד המלחמה על לוקוש מלן סרדיניה ויפול כל חילו ויפול גם ניבלוש בנו במלחמה ההיא. ויצו אַנגיאַס דודו את עבדיו ויעשו לניבלוש גולם זהב ויתנוהו בתוכו. ויערוך עוד אַנגיאַס מלחמה לקראת תורגוס ויחזק ממנו אַנגיאַס ויהרגהו ויפל את כל עמו לפי חרב. ויינקם אַנגיאַס את נקמת ניבלוש בן אחיו ואת נקמת חיל לוקוש אחיו. ויהי במות תורגוס וירפו ידי הנשארים מחילו במלחמה וינוסו מפני אַנגיאַס ולפני לוקוש אחיו. וירדפו אחריהם אַנגיאַס ולוקוש אחיו עד אם הדרך אשר בין אלבנו ובין רומא ויהרגו כל חיל תורגוס לפי חרב.

ולוקוש מלך סרדיניה ציווה את עבדיו ויעשו ארון נחושת וישימו בתוכו את גויית ניבלוש בנו ויקברוהו במקום ההוא. ויבנו עליו מגדל גבוה שם על אם הדרך ויקראו את שמו ניבלוש על שמו עד היום הזה. וגם את תורגוס מלך ביבינטו קברו עם ניבלוש במקום ההוא. והנה על אם הדרך בין אלבנו ובין רומא קבר ניבלוש מזה וקבר תורגוס מזה ורצפה ביניהם, עד היום הזה.

ויהי אחרי כן ויפן אַנגיאַס עם חילו ויבואו אל עיר פוצימנא. ויקח שם אַנגיאַס את יאניה בת עוצי לאשה ויביאה אפריקה אל עירו.

ב

בעת ההיא חלתה יאניה בת עוצי אשת המלך אַנגיאַס. ויקשה חוליה על אַנגיאַס המלך ועל שריו. ויאמר אַנגיאַס אל חכמיו: "מה אעשה ליאניה ובמה ארפא את חוליה?"

ויאמרו לו חכמיו: "לא אוויר ארצנו כאוויר ארץ כיתים ולא מימינו כמימיה; על כן חלתה המלכה יאניה מזה. כי בהשתנות עליה האוויר והמים חלתה וגם כי בארצה איננה שותה כי אם המים הבאים מן פורמה אשר העלו אותם אבותיה בגשרים."

ויצו אַנגיאַס את עבדיו ויביאו לו ממימי פורמה אשר לכיתים בכלים. וישקלו המים ההם עם כל מימי ארץ אפריקה וימצאו את מימי פורמה קלים ממימי אפריקה.

וירא אַנגיאַס את הדבר הזה ויצו את כל שריו לאסוף חוצבי אבנים לאלפים ולרבבות ויחצבו אבנים לאין מספר. ויבואו הבונים ויבנו גשר עצום מאד ויביאו מעיין מים מארץ כיתים עד אפריקה. ויהיו המים ההם ליאניה המלכה ולכל אודותיה לשתות ולאפות ולכבס ולרחוץ בהם, וגם להשקות בהם כל זרע שהיא אוכלת ממנו וכל פרי האדמה. וגם מעפר ארץ כיתים ציווה המלך ויביאו ממנו באניות רבות וגם אבנים לבנות בהן הביאו. ויבנו הבונים היכלות ליאניה המלכה. ותתרפא מחוליה.

(ו, קסז-קסט). ספר הישר, 119-118, 120; יוסיפון, 7-5, 9. גסטר, ירחמאל, 96-95. גינצברג, ב, 158, 159; ה, 373-372 (425). א"י ה, 10-5, 381. – צפונות, עה.