נמצא כתוב בספרי הרומיים, כי בימי אלכסנדר מוקדון תפשו ריש בריוני אחד מן הגוזלים בים הנקראים קורסארי בלע"ז והביאוהו לפניו. וישאלהו אלכסנדר, למה ישוט בים כה וכה לגזול ולחמוס?

השיב לו: "אתה, יען תגזול כל העולם בהמון עמים אחריך, קוראים אותך מלך, ואני מהיותי בים יחיד באניה אחת קוראים לי גזלן. ואם היית במעט עם כמוני, יקראוך גזלן ורע ממני, כי מה שאני בורח, אתה רודף. צרת דלותי ועניותי הביאתני לידי גזילה. ואתה תאוותך וחמדתך הגדולה לבד מביאה אותך לגזול. ואם כן, ברעה עצמת ממני מאד. וכל עוד אשר תרבה הצלחתך אתה הולך ומתגאה מרעה אל רעה, ואם באתני מעט מן השלוה והטובה, הייתי נהפך לטוב ממך ולא אגזול עוד."

כשמוע אלכסנדר רוחב לב האיש הזה, נכמרו רחמיו עליו, כי הכיר צרכו אשר הביאו עד המעשה המגונה ההוא. וירחמהו ולא המיתו ויט אליו חסד ויעשהו מושל אצלו.

(ו, קמט). צמח צדיק. סי' יב, 23-22. ב"י ג, 185-184, 310.