ויעתק אלכסנדר משם עד בואו בראשית ים-סוף, שהוא ים הגדול האדמדם. ויחן בתחתית הר אשר שם. ויעל אלכסנדר אל ראש ההר וימצא שם מין העוף הנקרא פרס. ויצו לצוד מהם בכל אשר תמצא ידם. וברדתו מן ההר ציווה את האומנים להציב לו כסא ברזל ולעשות לו עמודים גבוהים אשר יוכל לשבת ולאחוז בעמודיו; ולתלות מן העמודים שרשרות ברזל ולעמוס קצות השרשרות על הפרסים. ויערוך עמו ויזמן לכסא בריה ומזון. וכאשר נקשרו רגלי הפרסים אל השרשרות ההן, פרשו כנפיהם ויעופפו וישאו את הכסא עמם ויעלו מעלה מעלה קרוב לשמים. ויבט אלכסנדר למטה והארץ נראתה כמין כדור. ובהביטו אל הארץ, נשבה רוח סערה ויעופפו הפרסים לעלות ולא יכלו לעופף עוד ויורידם הרוח. ויפול הכסא אל מקום שמו הבקעה הכרותה ובין חיל אלכסנדר מהלך עשרה ימים. וייגע אלכסנדר בדרך מאד ויגיע אל חילו אחרי התייאשם מתשובתו אליהם. ויהללו האלוהים אשר הצילו בדרך.

ויהי ככלותו לעשות את התואנה הזאת, שב להתאנות איך יבוא בתוך הים עד התהום. ויצו ליודעי אומנות לעשות תיבת זכוכית המזהירה למען יבוא בתוכה. ויעשו כן. ויבוא בתוכה ויצו לקשרה בעבותי פשתן ולתלותה בהם. ויתן העבותים ביד רוזניו ויצוום להורידו אל תוך הים. ויהיו העבותים בידיהם עד אשר בא העת ויעלוהו להם. וישליכו את התיבה אל תוך הים האדמדם, ואלכסנדר בתוכה, עד אשר שקע אל התהום. ויפן ויבט שם בעלי חיים נוראים ומיני הדגה והבהמות העצומות אשר נפלאו מאד בעיניו. וגם אילנות ופירות אשר אוכלים בהמות הים מהם. ולא סיפר אלכסנדר על צורות בעלי החיים ההם ותבניתם בלתי מעט מהרבה, כי אמר פן יכזיבוהו שומעיו. וכאשר הגיע עתו, אשר התנה לעבדיו, העלוהו מתוך הים וישב אל מחנהו.

(ו. קלח). תולדות אלכסנדר, 49-48; ס' אלכסנדר מוקדון, 157-156 (ירושלמי, עבודה זרה, ג, דף מב, ג; תוספות, בבלי, שם, דף מא. א; ועוד). גסטר, סי' ה (286). ב"י ג, 136-135, 307-306, 325.