סיפור ראשון

אחרי כן הלך אל המקום הנקרא טפורי וימצא שם בתחתית ההר שתים עשרה חביות ומכל חבית יוצאים שנים עשר עינות מים. ובראש ההר בית במה גדולה ובניינה גדול ומופלא. והיו שם שערי בית הבמה סגורים, ולא ידעו לאיזה אליל הבמה עשויה. ויזבח שם זבח גדול ויקטר לאליל סתם ולא קראו בשמו. ויהי בלילה ההוא ויחלום והנה האליל הנקרא סראפּיס נגלה אליו ויאמר לו: "אי אלכסנדר, התוכל לעקור את ההר הזה ולשאת אותו על כתפך?"

ויאמר: "הכוח הזה אינו בידי ואם היה בידי אעשנו."

ויען האליל: "כאשר לא יוכל איש לעשותו, ככה לא יוכל לשנות את שמי."

ויהי כאשר שמע את הדבר הזה, ויקוד וישתחו לאפיו וישאל אותו ויאמר לו: "בי, אדוני, הודיעני מתי תהיה עת מותי ואיך תהיה אחריתי?"

ויען האליל ויאמר: "הקשית לשאול, כי הדבר הזה אשר שאלת לא יוודע כי אם אחרי טורח גדול; אך מפני כבודך וחשיבותך אצלי אגלהו לך. דע כי מות תמות בימי בחרותך על ידי סם-המוות, אשר ישקוך בכוס חומר.

וייקץ משנתו ויתעצב מאד על הדבר ולא הגיד לאדם.

סיפור שני

וילינו אלכסנדר ואנשיו בתוך מערה אחת. ויאמר לו קנדלש: "המערה הזאת מדמים חכמינו, כי האלוהות ירדו שם לאכול והיא מערה טהורה והמעתיר שם מתקבל."

ויבוא אלכסנדר אל תוך המערה ויפלוש שם וימצא בתוכה ענן וערפל ובתוך הערפל כוכבים מאירים ומול הכוכבים עומדים מלאכים וביניהם מלאך עצום ונורא ועיניו נוצצות כניצוצות השמש. ויחרד אלכסנדר בהביטו אל המלאך.

ויאמר המלאך: "שלום עליך, אלכסנדר!"

ויען לו אלכסנדר ויאמר: "מי אתה האלוה?"

ויאמר לו: "אני קשיש המושל על כל קצות הארץ. ובהיותי עמך גברת על כל הממלכות עד אשר לכדת ממשלות הרבה מכל המלכים אשר היו לפניך ואני הייתי לך לעזרה בבנותך המדינה אשר קראת על שמך."

אחרי כן נראה אליו במקום ההוא מלאך אחר, אשר מראהו נורא מאד, יושב על כסאו. ויאמר אליו: "מי אתה האלוה?"

השיב לו: "אריקול הנקרא סראפיס, אשר האלוהות מרהיבים אותי וכל היצורים נשענים עלי. ואני העמדתיך בארץ הלובים והנה נראיתי אליך במדינות האלה."

ויאמר אליו אלכסנדר: "אני מתחנן אליך, האלוה סראפיס, שתודיעני יום מותי."

השיבו: "לא ייתכן להודיע לשום אדם את יום מותו, פן יעמידם, ויחלישם לבלתי עשות עבודת העולם הזה אשר עליהם. ולכן לא אוכל להודיעך הדבר הזה, כי לא תורה עליו החכמה האלהית. אולם אודיעך, כי המדינה אשר בנית על שמך יהיה לה מבצר ותוקף עצום ויילחמו עליה מספר מן המלכים אחריך ובמדינה הזאת תהיה קבורתך.

וכאשר כילה סראפיס לדבר, נעלה הענן והערפל אשר נראה לאלכסנדר, ונעלם מעיניו המראה אשר ראה.

(ו. קלו-קלז). א: תולדות אלכסנדר, 9-8. ב: שם שם, 47-46. ב"י ג. 133-132, 306.