בספרי הרומיים כתוב לאמור: כאשר היו שולחים שר צבא למלחמה, אם היה שב בשלום וניצחון, היו עושים לו שלושה דברי כבוד ושלושה ביזיונות. הכבוד הראשון, כי בשובו יוצאים לקראתו חוץ לעיר ברינה, בגילה, בשמחה רבה. השני, היו מרכיבים אותו על עגלה נהוגה בארבעה סוסים לבנים, ואחריו כל העם והיו מלווים אותו עד רחוב הקאמפירולו [הכוונה למבצר רומא הבנוי על ההר הנקרא קאפיטולינוס]. השלישי, כי כל השבויים אשר לכד במלחמה ההיא היו אסורים אחרי העגלה.

הביזיון הראשון אשר היו עושים לו היה, כי היו מרכיבים על העגלה נבזה וחדל אישים שבעיר, וזה להורות לו, כי כל אדם יכול היה להגיע למדרגתו אפילו שפל ובזוי, אם ייטיב מעשיו. השני, כי האיש הנבזה ההוא היה מכהו על הלחי כמה פעמים ואומר לו: "אל תתגאה, כי אני אדם כמוך ואתה אדם כמוני, ואולי אגיע גם אני למעלתך." השלישי, כי היום ההוא היה ברשות כל אדם לחרפו ולגדפו כרצונו בלי שום עונש.

(ו, קא). צמח צדיק, סי' לד, 63. ב"י, 178-174, 283.